"השילוש הקדוש"

לפגישה השבועית עם הפסיכולוגית שלי אני רוכב באופניים. גם כיף וגם אם אני יוצא בזמן ואין לי פנצ'ר, אני מגיע בדיוק בזמן. כל דקה חשובה! זו רכיבה נמרצת של כחצי שעה כולל כמה עליות. בקיץ אני מגיע קצת מיוזע. עד שתתנדף לה הזיעה, אני מותר על כורסת המטופל ויושב בישיבה מזרחית על השטיח. כך אנו מנהלים את רבע השעה הראשונה של הפגישה. בהמשך אני עובר לכורסא. 

אפילו היא (הפסיכולוגית) מודה שזו התנהגות לא שגרתית, אבל היא זורמת. אני מרגיש קצת כמו ילד שמשחק על השטיח ואמא שלו שומרת עליו, קצת כמו עבד לרגלי מלכתו, קצת אולי כמו החתול שלה ובכלל, אני אוהב לבלות זמן בישיבה מזרחית... .