לפני 10 שנים. 16 במרץ 2014 בשעה 14:35
קשה לי להתחיל מהתחלה.. אז אני אגש לאמצע.
ככה זה בכל פגישה. אני יודעת את השעה המדויקת שהוא יגיע.. זה אף פעם לא שעה עגולה אבל תמיד אותה שעה. כשאני שומעת את הצעדים שלו במדרגות התגובה הביולוגית שלי היא מיידית. אני פותחת את הדלת עם רטיבות נעימה בין הרגליים , יודעת שמצפה לי ערב ארוך של עונג
והוא כמו מריח אותי, כלבה מיוחמת שכמוני, יודע בדיוק להתאים את עצמו...
נשיקה קטנה על הפה וכבר הוא תופס אותי במותניים ומפליק על הישבן... מממ זה משגע אותי ואני מתקדמת במהירות לחדר.
כמובן.. שוב שכחתי. מדובר פה בקצב שלו. את הריקוד הזה הוא מוביל באיטיות מענה. ואני חוזרת לסלון ומגישה לו קפה..
סופרת את הלגימות עד שהוא מסיים (שווה לזמן של 2 סיגריות שלי)..
אנחנו בחדר.
אני בקושי נושמת מחכה למגע.. לא משנה איזה רק שיטרוף אותי כבר.
