.

כבר תקופה שאני נמנע מלכתוב,

לא, זה לא באמת נובע ממחסום כתיבה יצירתי; פשוט בגלל שמעולם לא הייתי באמת יצירתי.

ואני בידיה כספר פתוח

והנה היא מרימה אותי ומעלעלת בדפי, ודפי ריקים

התחושה היא בדיוק כפי שבשיחה שואלים לשלומך מתוך נימוס וממשיכים הלאה; הניחה אותי חזרה.

כמה רוך וחום מילאו אותי כשהייתי בידיה, ושוב מילים ממלאות אותי מבלי משים

בכתב מקושט שורות שורות ואני מרגיש שאני בידיה 

המילים הם מילותיה והיא כותבת אותן בי ועל כריכתי

והדיו נעלמת ורק סימני הכתיבה עוד מעטרים אותי