לפני כמה שנים הייתי יושבת בקביעות במועדון תל אביבי. היה בחור צעיר שהתחיל איתי בעקשנות אך בג׳נטלמניות. הוא לא עשה לי את זה אבל מכיוון שכמעט התחנן נעתרתי לתת לו צ׳אנס.
בן שבה את לבי, הוא צדק כשביקש צ׳אנס. הוא רק יצא מקשר ארוך ורציני עם מישהי שעזבה כדי לטייל בחו״ל, לעומת הקשר ההוא, בינינו היתה אש גדולה. כמה חודשים אח״כ נסעתי לשבועיים לסידורים בחו״ל. כשחזרתי הוא סיפר שחזר לחברה שלו ושהם מתחתנים. איחלתי לו בהצלחה.
אחרי כשלוש שנים יצא שנפגשנו במקרה. חציתי כביש, הוא בהה בי מתוך הקסדה. כשהתחלף לירוק הוא נעצר לידי וצעק לי משהו. לא התייחסתי, הוא הוריד את הקסדה. התרגשנו. הוא סיפר שנולד לו ילד שני. שקשה, יבש, קר.. שהוא מתגעגע. שאל אם אני עדיין גרה באותה הדירה...
אני יודעת שאני סקסית. אומרים לי את זה מגיל צעיר. אף פעם לא קיבלתי את זה כמחמאה. להיפך, התביישתי. עד היום אני מנסה להתמודד עם המחמאה המפוקפקת. ניסיתי קצת להסתיר. כי בינינו, עם חולת סקס כיף להזדיין, אבל לא מכובד להתחתן.
א׳ שלי הוא הכי טוב. יודעים למה? כי הוא באמת אוהב אותי בזמן אמת. הוא מעריך את ההתמסרות שלי במיטה. הוא יודע שאני רק שלו. הוא אוהב שאני נטרפת כמו חיה מיוחמת. ממנו. שלו.
לא כמו אחרים שהבינו רק בדיעבד. בסוף הרי גם אתם משלמים את המחיר על החוקים החברתיים שהחלטתם לאמץ. ולא! אני לא הולכת עם נשואים!! (גם כשהייתי פנויה). העדפתם לקשור את גורלכם עם פייה אצילית מכובדת ושמרנית, לא? אז אתם מוזמנים להמשיך לקפוא איתה מקור. פעם הבאה תבחרו בזונה.
