חמצן ואור

אין לי ניתוקים. אני איתך גם כשאני קצת מנותקת. 

אולי זה פתרון חכם להעלים את עצמי גם.

עד יעבור זעם

מישהו שם לי אלכוהול בוויסקי,

בגללו איבדתי שליטה,

איבדתי אחיזה בעצב. 

מישהו ניגן מוזיקה שנגעה בי,

בזכותו רקדתי את הכל החוצה ממני.

הגעתי לפה כמו תינוקת. לא הבנתי כלום. מה שגיליתי חימם את הבפנים שלי עד שהכל בעבע ורצה לפרוץ החוצה ולהתממש. אז למרות שאני חכמה, חזקה ולא פראיירית, עשיתי טעויות. נכון, אני עדיין בריאה ושלמה, אבל עדיין אם הייתי יכולה לחיות את זה שוב, בידיעה שעם סבלנות וסינון הדבר הנכון יגיע, הייתי לגמרי מוותרת על השטויות שעשיתי בתחילת דרכי.

יש שיאמרו שלהן זה דוקא כן מתאים, וזה בסדר גמור. אבל אם יש פה כאלה שיודעות ללמוד מטעויות של אחרים, אז אני אחשוף פה כמה מהן.

שולט, אם הוא מסתיר משהו, הוא יודע טוב מאוד למה. אז אם את כמוני, ״שטחית״ שנוהה אחרי מראה חיצוני, להפגש איתו בפעם הראשונה אצלך בבית עם כיסוי עיניים זה רעיון רע מאוד!!!!

למה? כי הוא לא הטעם שלך! כי פה זה לא סרט בדסמ, וגם אם הוא הצליח להפיל אותך שדודה עם הקול הרדיופוני שלו, או שהוא כבר שבועיים עושה לך קאוצ׳ינג מדהים בשלט רחוק, בקטע הפיזי הוא מנסה לעשות מחטף. אחרת היית רואה אותו קודם. נקודה.

ואחרי שירד הכיסוי גילית שבא לך להקיא אבל גבר זר נמצא אצלך בבית. וזה שהוא פחדן עלוב מספיק בשביל לארגן לעצמו משהו גם במחיר עבודה בעיניים, או כיסוי עיניים או אחיזת עיניים כלשהי, עכשיו הוא כבר מאוהב בך, ועוד יותר מאוהב ברעיון שמישהי שנראית כמוך ועוד די נורמלית הולכת להיות נשלטת שלו לכל החיים.

איך את הולכת להסביר לו שזה לא הכיוון? הוא יודע איפה את גרה, כבר שלחת לו כמה תמונות, אמנם בלי הפרצוף או מטושטשות, הוא יודע עלייך מספיק פרטים. מספיק כדי  שאת לא תשני בשקט עד שתעברי דירה לכל הפחות. אסור אסור אסור להעליב אותו!!!! כי גבר פחדן שנעלב מסוכן יותר מאשה קנאית שנבגדה.

ועוד משהו קטן בונוס- כנראה שכל אחד מאיתנו לוקה באי אילו עניינים נפשיים. אבל מי שבשיחה הראשונה מספר לך על האקסית שלו שהיא חולת נפש מאובחנת, הוא, מאובחן או לא, חולה לפחות כמוה! יש לאנשים נטייה לדבר על מחלות הנפש של אחרים, ככה יותר קל להם לדבר על בעיות נפשיות שכנראה הם סובלים מהן. אני יודעת, כי אפילו הפסיכולוג שהלכתי אליו תקופה, נורא נהנה לנתח את הבעיות הנפשיות של הבן זוג שלי בזמנו. ואני אמרתי תגיד בשביל מה אני משלמת לך? שנדבר על הבעיות שלי או של מישהו אחר? אותו אני יכולה להחליף! 

את עצמי לא. 

תנסו לתקן את עצמכם. יותר קשה אבל יותר יעיל.

טוב, אולי לא הראשונה, אבל הראשונה שאני זוכרת...

אז ככה:

המקום: הבית שלי מול הטלויזיה

האירוע: פרק של נילס הולגרסן

הסיטואציה המעוררת:

שושו השועל מצליח לתפוס את אחת מאווזות הלהקה (אולי צילי?..)

ומרתק אותה בעזרת רגלו המונחת לה על הבטן כשהיא שוכבת על הגב ומנופפת בכנפיה וברגליה בחוסר אונים.

אז זהו כנראה שנולדים עם זה 

גם הסופר הירו הכי גדול לא באמת אכפת לו להציל מישהו. רק בונה את עצמו.

אמא שלי כבר לימדה אותי שלא כדאי טובות מאף אחד. לא כסף, לא משפחה, לא הבטחה לעתיד.

אנחנו פה רק כדי לא להיות לבד. אז זה יחזיק בדיוק עד הרגע שזה כבר לא. ואז נחזור להיות לבד. אפילו יותר לבד.

אני אבכה עד שאחזור לעצמי. או עד שעצמי תחזור אליי.

אתה תכתוב עוד פרק שדומה לפרקים הקודמים בספר שלך.

פעם לא ידעתי שזה לא בריא לאהוב, להאמין, לקוות

פעם נתתי לעצמי להאמין מכל הלב

היום אני גם רוצה. אבל אסור. חבל

הפוסט מכוון אך ורק לתחושות שלי, שחייבות חייבות להתפרק

כפי שהבטחתי בפוסט הקודם, מסקנה לגבי זין מתנפנף:

כל דבר בך, החל מתכונת אופי, שפת גוף ומראה של כל פרט בגוף שלך, רלוונטי לגבש אליך משיכה/ אדישות/ סלידה, הרבה יותר מהזין שלך. ואני באמת מתכוונת להכל. הקול שלך, הציפרניים, האוזן, צליל הצחוק שלך... כל דבר!!!

הזין שלך על תכונותיו, נהיה חשוב (מאין כמוהו!) אך ורק באקט מיני. לרוב ברגע שהוא חודר אליי לאנשהו, ולא שניה אחת קודם!

אבל זאת רק אני. אני  כמעט בטוחה שיש אחרות שכן מדליק אותן מראה של זין (עומד, גדול...) נטול הקשר.

עכשיו לגבי חריצים -

ופה אני מניחה שאני אפילו יותר חריגה. הרבה יותר.. אבל ככה אני.

בעיניי, מחשוף נדיב של השדיים מביך באותה מידה כמו מחשוף אינסטלטור. שניהם מביכים אותי ממש לא בקטע טוב. כמו פטרוזיליה תקועה בשיניים, כמו חצאית שנתקעה בין הישבנים, כמו לכלוך באף... בקיצור הבנתם. עושה לי חשק למשוך את הבד הטועה למעלה ולכסות את מה שנכשל לכסות...

אגב אם תורידי את החולצה לגמרי, אם תוריד/י את המכנס לגמרי, שנזכה לראות את החזה/ישבן בשלמותו, זה כבר משנה לגמרי את התמונה. זה יפה וטבעי ואחלה בעין.

מישהו מזדהה?

לפני כמה שנים הייתי יושבת בקביעות במועדון תל אביבי. היה בחור צעיר שהתחיל איתי בעקשנות אך בג׳נטלמניות. הוא לא עשה לי את זה אבל מכיוון שכמעט התחנן נעתרתי לתת לו צ׳אנס.

בן שבה את לבי, הוא צדק כשביקש צ׳אנס. הוא רק יצא מקשר ארוך ורציני עם מישהי שעזבה כדי לטייל בחו״ל, לעומת הקשר ההוא, בינינו היתה אש גדולה. כמה חודשים אח״כ נסעתי לשבועיים לסידורים בחו״ל. כשחזרתי הוא סיפר שחזר לחברה שלו ושהם מתחתנים. איחלתי לו בהצלחה.

אחרי כשלוש שנים יצא שנפגשנו במקרה. חציתי כביש, הוא בהה בי מתוך הקסדה. כשהתחלף לירוק הוא נעצר לידי וצעק לי משהו. לא התייחסתי, הוא הוריד את הקסדה. התרגשנו. הוא סיפר שנולד לו ילד שני. שקשה, יבש, קר.. שהוא מתגעגע.  שאל אם אני עדיין גרה באותה הדירה...

אני יודעת שאני סקסית. אומרים לי את זה מגיל צעיר. אף פעם לא קיבלתי את זה כמחמאה. להיפך, התביישתי. עד היום אני מנסה להתמודד עם המחמאה המפוקפקת. ניסיתי קצת להסתיר. כי בינינו, עם חולת סקס כיף להזדיין, אבל לא מכובד להתחתן. 

א׳ שלי הוא הכי טוב. יודעים למה? כי הוא באמת אוהב אותי בזמן אמת. הוא מעריך את ההתמסרות שלי במיטה. הוא יודע שאני רק שלו. הוא אוהב שאני נטרפת כמו חיה מיוחמת. ממנו. שלו. 

לא כמו אחרים שהבינו רק בדיעבד. בסוף הרי גם אתם משלמים את המחיר על החוקים החברתיים שהחלטתם לאמץ. ולא! אני לא הולכת עם נשואים!! (גם כשהייתי פנויה). העדפתם לקשור את גורלכם עם פייה אצילית מכובדת ושמרנית, לא? אז אתם מוזמנים להמשיך לקפוא איתה מקור. פעם הבאה תבחרו בזונה.

מה שמספרים על אסקימוסים, שהם מפקירים את זקניהם למות לבד בשלג, פתאום נראה לי פחות אכזרי מלגסוס בתוך עולם החיים. הבדידות הזאת העצומה בתוך מר גורלך כשכל היתר טורפים את החיים בביסים גדולים ממש מולך, היא בטח נוראית.

מה מכין יותר, מרגיע יותר, עוזר יותר לקבל ולהשלים? 

היא אמרה לי שמת לב שאת צוחקת? למה את עושה את זה?

שופכת את הלב על הדברים הכי כואבים ובמחי צחוק אחד מעלימה את המלים המהדהדות, שניה לפני שהן ייכנסו ללב של מישהו. 

אל תגעו לי במועקה שלי

הבכי שלי שוטף הכל. כל כך חזק ובלתי נשלט. הייתי מצפה לאיזו תגובה. משהו קטן את יודעת, לא ביקשתי שתקומי למרות שזה מה שהכי היה מתאים. אבל תגידי משהו, תצחקי, אולי תבכי איתי קצת.

מתגעגעת לאמא.

הזמן לא מרפא את הכל.