חמצן ואור

גם הסופר הירו הכי גדול לא באמת אכפת לו להציל מישהו. רק בונה את עצמו.

אמא שלי כבר לימדה אותי שלא כדאי טובות מאף אחד. לא כסף, לא משפחה, לא הבטחה לעתיד.

אנחנו פה רק כדי לא להיות לבד. אז זה יחזיק בדיוק עד הרגע שזה כבר לא. ואז נחזור להיות לבד. אפילו יותר לבד.

אני אבכה עד שאחזור לעצמי. או עד שעצמי תחזור אליי.

אתה תכתוב עוד פרק שדומה לפרקים הקודמים בספר שלך.

פעם לא ידעתי שזה לא בריא לאהוב, להאמין, לקוות

פעם נתתי לעצמי להאמין מכל הלב

היום אני גם רוצה. אבל אסור. חבל

הפוסט מכוון אך ורק לתחושות שלי, שחייבות חייבות להתפרק