לפני 11 שנים. 29 ביוני 2013 בשעה 15:07
לפעמים בעולם בו הכל צריך להיות מתוקתק, מסודר וברור. צריכים ורוצים את המקום בו אין אולי הגיון , אין בו גם דברים שאפשר להסביר ולהבין.אבל זה מקום שטוב.. זה מה שבאמת שחשוב. הרוגע במקום בו סדר הדברים ברור,מוחלט ומוסכם . סדר החשיבות שניתנו לדברים שמחוץ לרגעים אלו כבר לא משנה. יש רק כאן ועכשו. יש את ההסחפות, הנתינה, התמסרות הכאב והעונג, הכל מתערבב ביחד. ללא הפרדה ברורה לפעמים ללא יכולת להכיל מידיית. תחושות זורמות. לעיתים מביכות,גם משפילות גם מרוממות. הכל כלול בפנים. תחושה שעוטפת כל רגע במעטה של התעלות מסוימת שאין מה , ואין צורך להסביר.. או שחווית או שלא.. כמו להסביר טעם המילון לאדם שלא טעם מעולם..