סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים ומחשבות

בעקבות עידוד והשראה מידידה כאן החלטתי לפרסם סיפורים שכתבתי.
אני מזהיר מראש חלק מהדברים כאן הם בשפת האם שלי אנגלית אז לא להתלונן על הקושי
לפני 10 שנים. 25 בפברואר 2014 בשעה 19:43

"עכשיו שפחה תראי ותלמדי משהו חדש" אני אומר כשהשפחה מתיישבת ליידי.

 

"יש דרכים רבות להכאיב ויש להן מטרות שונות. לא תמיד חשוב להכאיב כמה יותר ולא תמיד חשוב הכוח. כזכור לך..."  אני מרצה לה אבל שם לב שהיא קצת לא ממש מבינה אותי.

 

"ואולי מצד שני את כנראה לא זוכרת כי דעתך הייתה מוסחת כרגיל זנזונת שלי חשבת רק על ההנאה שלך."ואני מחייך כשמבטה משתנה למבט מבויש בעקבות דברי.

 

"לא תמיד צריך להכאיב חזק ובכל הכוח, ולא חייב כלי עזר. לפעמים עדיף להשתמש בידיים" ואז אני נותן סטירה חזקה ושטוחה לירך הפנימית החשופה של הכלבה ושם לב בגאווה כמה חסרת אונים היא שאפילו לזוז כתגובה לכאב היא לא מצליחה. ואני ממשיך ונותן סטירה נוספת באותו מקום שוב ושוב עם כל מילה שלי סטירה.

 

"הידיים מאפשרות לך להלביש את המכה בכל צורה שאת רוצה, גם זה פחות מעייף ואת מרגישה יותר את הכלבה שלך כשאת משתמשת בידיים. אבל היתרון הכי גדול בשימוש בידיים..."

 

והיבבות המושתקות של הכלבה מתגברות בווליום שלהן עם כל מילה ומכה שלי על הירך שלה .

 

"זה משפיל יותר להשתמש בידיים" פורצת השפחה בגאווה אם חיוך לדברי

 

החיוך נמחק במהירות לצליל הסטירה שלי שכמעט מפילה אותה מהמיטה הכלבה מביטה בי בהפתעה "מי נתן לך אישור לדבר?!!!" אני צועק

 

השפחה יורדת מהמיטה משפילה מבט "סליחה אדוני" היא אומרת בלחישה רועמת "אני סך הכל זונה חרמנית תמימה וטיפשה. אני מתחננת שתסלח לי שלא הצלחתי ללמוד כמו שצריך... בבקשה תלמד אותי" העיניים של הכלבה נפערות כשהיא סוף סוף מעקלת שהמלכה שהיא מעריצה ומסורה אליה לא סתם מזדיינת כנשלטת לפעמים אלא שהיא באמת שפחה וכלבה כמוה. ואני יושב שם על המיטה בשקט. מעביר את מבטי בין השפחה המסורה שעל בירכיה ממתינה לסליחתי או לעונש ממני, לבין הכלבה שאפשר לראות את גלגלי השיניים עובדים בראשה דרך ענייה והבנתה שאם המלכה שלה כלבה מה זה אומר שהיא...

 

אני מחזיק בידי את סנטרה של השפחה ומרים את מבטה שתסתכל לתוך עיניי "עכשיו תעמדי בשקט וחכי שאסיים אם יהיו לך הערות ושאלות" ואני מנשק אותה נשיקה ארוכה ומלאת תשוקה שהיא מבינה שסלחתי לה והיא נעמדת ומחכה שאמשיך בשיעור.

 

"היתרון הגדול ביותר בשימוש בידיים זה...אניטימיות" אני ממשיך בדברי מרים את ידי ונותן סטירה עם כף יד כמורה לכוס הנפוח והרטוב של הכלבה . כדי להדגיש את המילה האחרונה ומוסיף 34 הצלפות לכוס אחד לכל מילה "כשסוטרים עם היד זה יותר אינטימי, יותר אישי. מרגישים יותר את הכלבה והיא מרגישה אותך יותר. ואת חייבת להיות קרובה כשאת מכה עם היד והכלבה מרגישה את הנוכחות שלך יותר ואת העונש וההגנה יותר."  ואני מסיים את דברי בסטירה הכי חזקה עד כו שנוחתת בדיוק בדגדגן.

 

היבבות של הכלבה השתנו בתהליך מיבבה לצרחה מושתקת לסדרת גניחות ואני מרגיש איך השרירים שלה מתכווצים. "לא לגמור כלבה!. אדוני לא אישר לך" אומרת השפחה ותופסת וצובטת את הלחיים של הכלבה .

 

אני תופס בשיער של השפחה בחוזקה ומשך אותה לאחור ומעמיד אותה על קצות אצבעותייה למול הכלבה "שוב פרצת לדברי!!!" אני אומר בקול כועס ושקט והפחד שניצוץ בענייה רק מגביר בי את הטורף שבי.

 

"את לא יותר טובה ממנה את גם כלבה לא ממושמעת!. אז תלקקי כמו כלבה" ואני מושך ושולט בה דרך שיערה וראש מוריד אותה על בירכיה בין רגלי הכלבה ודוחף בכוח את ראשה לתוך הכוס האדום והפועם של הכלבה "תלקקי כמו הכלבה האמתית שאת. תלקקי ותשתי מהחור הנוטף הזה ותביני את מקומך" אני אומר בעוד אני משפשף את פניה למעלה למטה לאורך הכוס של הכלבה. מאכיל אותה בכוח. והלשון שלה יוצאת וחודרת לכוס והאף שלה נמרח על הדגדגן ואז דוחף אותה בכוח וכך מאונן לכלבה.

 

והכלבה באטרף ובפניה ההבעות משתנות ללא שליטה ובמהירות בין אקסטאזה וחרמנות לבין בושה שהמלכה שלה מושפלת ככה ומחויבת לרדת לה. ואני רואה אותה מנסה להתנגד  לגל הזה שמתחיל להיאסף בתוכה אבל אז אני פשוט אומר "תגמרי" ואני רואה איך הכלבה מעקמת את גבה ונכנעת ומשפריצה לפנים של השפחה.

 

וכל הסיטואציה הזו מול עיניי רק מרגשת אותי יותר ואני עוזב את ראשה של השפחה אבל היא ממשיכה ללקק בתאווה את הכלבה  ולנקות אותה מהמיץ והגמירה שלה. ואני נעמד מאוריה וחודר לתוכה ומזיין את השפחה ואם כל חדירה שלי פרצופה נדחף חזק לכוס של הכלבה הקשורה.

 

ואני מזיין מהר ועמוק בלי רחמים כמו מכונה והשפחה כבר מאבדת ריכוז וגונחת לתוך החור הרטוב של הכלבה. הפרצוף שלה נדחף ונמעך בין רגלי הכלבה. וגניחותיה מוטבעות בנוזלים של הכלבה הרטובה. 

 

אני יודע ששתיהן מוכנות ורוצות לגמור אבל הן כבר למדו לחכות לאישור.

 

שנהן גונחות ומייבבות אבל לא יכולות לדבר לבקש את האישור ואני ממשיך כך כמו חיה רבע שעה, עשרים דקות ואני מרגיש איך אני עומד להתפוצץ גם ואני מחכה עוד קצת ואז ברגע שאני משפריץ לתוך הכוס של השפחה וממלא אותה בזרע אני צועק, "תגמרו כלבות שלי" ושניהן נאנחות וגמורות.

 

הכלבה נראית חצי מעולפת העיניים סגורות ומידי פעם רטט עובר בגוף השמוט. והשפחה מתמוטטת רועדת מהעוצמה של הזיון והגמירה נושמת בכבדות. היא אפילו לא מנסה לקום, היא יודעת שגופה לא יקשיב לה.

 

אני משאיר אותה על הרצפה רועדת ואוגרת כוחות נותן לה להירגע וניגש לכלבה. אני מחזיק אותה, מרגיש ברטט שעובר בה, רואה שהיא מנותקת מהעולם הזה בספייס שלה. אז אני משחרר אותה מהחבלים ומרים אותה לחדר הרחצה. מניח אותה באמבטיה ומדליק את הטוש. מקלח ומנקה את הכלבה שלאט לאט חוזרת להכרה מלאה. בנתיים השפחה התעשתה והיא כורעת לצידי מרימה ספוג ושמפו ואנחנו מנקים בעדינות את הכלבה וכשהיא נקיה וטהורה אנחנו שנינו מייבשים אותה היטב ומושיבים אותה על האסלה. עכשיו תור השפחה ושלי שנינו נכנסים למקלחת מסבנים אחת את השני מעסים ומנקים. וכמובן היא יודת ומנקה את לי את הזין עם הלשון שלה. ואחרי שאני מכופף אותה לקיר ושוב גומר בתוכה אני מנקה לה את השפתיים התחתונות היטב מחדיר אצבע ומוודא שהכל נקי ומגמיר אותה שוב ושוב עד שהיא כמעט נופלת ולא יכולה לעמוד.

 

 

 

עכשיו אני שוכב במיטה חושב על מחר בבוקר מה אני יעשה לכן לשניהן. אני מסיט את מבטי ורואה את הכלבה ישנה ליד המיטה בסלסלה הגדולה שהכנו רק בשבילה שלווה ומחוייכת עם הקולר והרצועה עליה. אני מסיט מבט לכיוון השני ורואה את השפחה ישנה במיטה על הבטן כשידיה ורגליה אזוקים למיטה והיא לא יכולה לזוז עם תחת משומן וכבר מוכנה לזיון הבוקר טוב...  ואני מחייך חיוך ממזרי איזה בוקר טוב נפלא זה יהיה :)

 

 

 

הסוף

 

 

 

נ.ב.: אני שיניתי את מה שכתבתי לפני זה כי קיבלתי ביקורת שהסוף היה קצת חלש ואתם/ן קוראות וקוראים צודקים ותודה לביקורת הבונה לכן ערכתי את הסוף מחדש ואני חושב שזה סוף הרבה יותר מתאים אז תודה לכם ולכן :)

 

 

 

מבט לעיניים

ללללא​(לא בעסק) - חבל שאתה לא כותב יותר :/
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י