לפני 8 שנים. 21 בספטמבר 2016 בשעה 5:58
השקט רועם בתוכי
המחשבות רצות, ואני איתן
באוויר הקפוא של הלילה
והוא פורץ דרכי
חמים ונעים, הוא
איזושהי נחמה קטנה לעצמי
שכן זוהי רק תקופה כזאת
של בריחה מעצמי לעצמי ואלייך
מקום שקט משלי
מקום מלא סיפורים שזמנם תם
לא כמו סיפורי
אשר עדין תרם סופר