כשמדברים על בדסמ מדברים הרבה על סשנים, קשירות, מכות, כאב, השפלות וכו'
אבל אני רוצה להציג בפניכם גם את הצד השני . משהו שקשור יותר לשליטה שבבדסמ. הצד של הבניה.
בעבר הייתה לי נשלטת שהיא רקדנית מקצועית, והפעם היה לה מופע שהיא העלתה שבוא היא לא הרקדנית אלא הבמאית, המפיקה והכוריאוגרפית. הפעם הראשונה שלה עם מופע מלא שבוא יש לה רק סולו קטן בו אבל הסיפור הכוריאוגרפיה והבימוי הכול שלה . הגיעו למופע המון רקדניות מקצועיות אחרות שהתנדבו בשביל להופיע במופע הזה כי התלהבו ממנו כול כך.
אבל לפני תחילת המופע היא הייתה בלחץ מטורף
"מה אם זה יכשל?"
"מה אם הקהל ישנא את זה ויצעק בוז?"
"מה אם עשיתי טעות והייתי קשוחה מידי ואף אחת לא רוצה להופיע?"
הפחדים והחרדות האלו עלו בראשה והיא נכנסה להתקף פאניקה 5 דקות לפני תחילת המופע . לפני שהיא עולה לבמה לתת נאום הסבר.
אני שעזרתי מאחורי הקלעים בעבודות הפיזיות עם התפאורה לקחתי לה את היד וגררתי אותה לפינה מבודדת מאחורי הקלעים . העמדתי אותה מולי ומייד ציוויתי עליה לעמוד דום ולהביט בי . היא כמובן החלה להתנגד להגיד שאין לה זמן והמופע עוד חמש דקות.
תפסתי אותה בצוואר (לא חונק רק תופס בכוח בבעלות) ועניתי ש"אני יודע וזה למה אנחנו עושים את זה עכשיו תעמדי דום" בטון שהיא יודעת הייטב מה זה אומר.
היא מייד נכנסה לספייס ולמקום המנטלי של הסאב.
היא נעמדה דום והביטה בעיניי .
"תסתכלי רק בעיניים שלי תשכחי מכול השאר רק אני כאן כול עולמך "
"עכשיו תנשמי" פקדתי.
"מה את?"
והיא נשמה עמוק וענתה "שלך..."
ורואים עליה בכתפיים שלה בעמידה שלה שהלחץ נמס ממנה שניכנסה למקום שלה .
חיבקתי אותה קרוב ואמרתי לה כמה אני גאה בה ומאושר שהיא שלי וגאה במה שיצרה כאן . היא נשמה עמוק וחיבקה בחזרה . אז שלחתי אותה לבמה עם ספאנק חזק לטוסיק
"לכי תכבשי אותם..." והיא עלתה לבמה זקופה גאה ורגועה ...
אז מי שיגיד לכם ששליטה זה רק ספאנקים, זה רק השפלות או זה רק סקס תבינו שהוא טועה שליטה זה בנייה זה מציאת המקום הנכון לך וזו דרך שהולכים בה ביחד.
