1:30 בלילה, בין שישי לשבת.
קזינו צבעוני ורועש.
מיאמי, פלורידה.
את כל שלוש השעות האחרונות פחות או יותר בילינו בקזינו. פעם ראשונה מאז שהגעתי לאמריקה (אכן מחדל חמור).
בלאק ג'ק (את התסכול כשאתה חש כאשר הדילר עוקף אותך בסיבוב כשיש לך סכום של 19 והוא מוציא 21 מהקופה קשה להסביר), מכונות וקצת רולטה (רווח מהיר של כ- $2,000 במזל של מתחילים התאדה במהירות כלא היה).
היא בשיער אסוף לזנב סוס מתוח ומהודק. ג'ינס שיושב עליה בדיוק כמו שג'ינס צריך לשבת על בחורה וגופיה אלגנטית שחושפת זרועות לבנות עדינות ומחשוף של שדיים לבנים. מדי.
אשלי. ככה קוראים לה. והיא אמריקאית בדיוק כמו השם שלה. לבנבנה מפונקת שלא ממש מודעת שיש עולם בחוץ מלבד אמריקה שלה. מדהים כמה בורה יכולה להיות בחורה בת 29. אבל הנתון הזה לא ממש רלוונטי לסיטואציה הנוכחית, מה גם שאני חייב לטעון לזכותה שהגרון העמוק והאגרסיבי עד כדי הקאה שהיא יכולה לספוג, מפצה לחלוטין על חוסר היכולת לפתח איתה שיחה מעניינת ברמה מינימלית עבורי.
כשהיא מפסידה עוד $250 ברולטה אני מסמן לה שהגיע הזמן לזוז.
02:15 בלילה, בין שישי לשבת.
חדר המקלחת בבית שקט ונעים.
מיאמי, פלורידה.
אני מפשיט אותה תוך כדי שהיא זזה ומדברת כל הזמן, מנסה להתחמק מהבלתי נמנע.
שלב הבכי וההתכווצות-התקשחות של הגוף המתמיד בסירובו יגיע עוד מעט. בכל זאת, יש שלבים בכל התהליך הזה.
כשהיא עירומה מולי אני מורה לה להיכנס למקלחת ולהתחיל. היא שוב מנסה להתחיל לומר משהו אבל אני משתיק אותה בגסות כשהיד שלי מעקמת את הלסת והפה שלה בחוזקה ודוחף אותה פנימה למקלחת.
מדהים שלא חשוב כמה פעמים היא כבר ביצעה את האקט הזה בעבר, כל פעם מחדש זה קשה כאילו זאת הפעם הראשונה. כשאני רואה אותה בוכה וקצת רועדת אחרי כמה דקות קצרות שאני ממתין בסבלנות, ברור לי שזה לא חשש מהאקט הפיזי עצמו אלא מהמבוכה האדירה שמתלווה אליו כשמישהו צופך בך כשאת מוציאה את מה שאת מוציאה מתוך החור הקטן של התחת שלך.
אני כ"כ אוהב את הבעת הפנים שמשדרת חשש עמוק מעורבת בבהלה אותנטית ברגע שההבנה מתקבעת, את ח י י ב ת לעשות את זה. אין דרך מילוט.
חוקן.
מדהים כמה בושה, חרדה, תחושת גועל, ביזוי וגירוי עמוק יש באקט אחד בודד.
