שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כאב ושיקום

יום אחד מתהפכים החיים וצריך ללמוד מחדש
לפני 3 שנים. 14 באפריל 2021 בשעה 18:06

יום עצמאות ראשון שלך בלי אמא. אני לא יודעת אם הרעש של הזיקוקים יפחידו אותך, אני לא יודעת אם אתה מרגיש בחסרוני, אתה בן 42 יום, כנראה שאתה לא מרגיש שאני חסרה לך.

זה מטופש מבחינתי לחשוב שאתה מודע, מטופש לכתוב לך כאן מכל המקומות. בעצם אני כותבת את עצמי לעצמי. אתה חסר לי. 

אני יודעת שאתה מוגן ואהוב ומוקף באנשים ומשפחה שאוהבים אותך, אבא שלך והסבים והסבתות ודודים  וכולם רוצים שתהיה מאושר 

וכל מה שבא לי זה לחבק אותך אלי ואני צועקת פנימה  את כאב הגעגוע את הקריעה של הנשמה את החוסר של אמא שרוצה את הילד שלה. 

אני נלחמת בשבילך 

N e l l a​(אחרת) - יפהשלי, גיבורה שלי , אדירה שלי!
אני בטוחה שהוא מחכה לך בכליון עיינים.
אוהבת אותך וגאה בך על כל התהליך שעברת ❤
אוהבת אותך סיסטר,בשבילך כאן תמיד❤💋
לפני 3 שנים
מדוייקת{עוצמה} - תודה אחות אהובה שאת. את ובעלך שתי מתנות ❤
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י