שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כאב ושיקום

יום אחד מתהפכים החיים וצריך ללמוד מחדש
לפני 3 שנים. 11 במאי 2021 בשעה 11:01

שאלו אותי היום בפיזיותרפיה אם ארצה לצאת בשבועות לכמה שעות.

בשניה הראשונה התלהבתי מאוד וכמובן שאמרתי כן, דקה אחר כך ההגיון התחיל לעבוד

איך אני אסתדר בלי הכיסא ורק עם הליכון ואיך אטפס את המדרגות כי הבית של הורי בנוי מפלסים וטרסות. 

יש לי הרבה על מה לחשוב. רוצה ולא רוצה.

בית לוינשטיין זה כלוב של זהב.

כותבת מהצד - בטח שכן!! יהיה מורכב מאתגר ואולי גם קצת בכי אבל הנשמה תתמלא באוויר שאת זקוקה לו!
בהצלחה!
לפני 3 שנים
מדוייקת{עוצמה} - זה לא כל כך פשוט.נראה... מחר אני אמורה לתרגל מגרגות. נראה איך יהיה לי
לפני 3 שנים
כותבת מהצד - ❤️
לפני 3 שנים
מדוייקת{עוצמה} - ❤🙏
לפני 3 שנים
love69{miz hyde} - לאט לאט!
ברור שכן.
תנוחי כשתחזרי מהחג😊
לפני 3 שנים
מדוייקת{עוצמה} - נראה... 🙏
לפני 3 שנים
orian - דמייני את האתגרים, נסי במחלקה מה שאפשר, אל תשכחי שאת לא לבד, להיות נוכחות מחוץ זה משב הרוח של הערבה שאפילו קצת יכול להזרים כוח חיות. אין מה למהר וגם מעט זה הרבה.
לפני 3 שנים
מדוייקת{עוצמה} - זה מעבר לזה, מישהו אחר צריך לחתום אחריות ואם משהו יקרה? ואם לא אצליח להיות רק עם הליכון? מי מוכן לקחת אחריות כזו.
לפני 3 שנים
love69{miz hyde} - את אחראית.
לא תצליחי,תשבי תנוחי ,תמשיכי 😣ותצליחי!
לפני 3 שנים
מדוייקת{עוצמה} - מישהו צריך לחתום עלי ביציאה. ככה זה עובד. אני לא יכולה לחתום על עצמי
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י