לפני שנתיים. 31 במרץ 2022 בשעה 14:45
תקופה מאתגרת, עמוסה רגשית ופיזית.
אני לא מתלוננת אבל בתור עם הספר, העם הנבחר, החכם, איך לא המצאנו עוד שעות ליום?
לילות חצי לבנים כבר תקופה. לא זוכרת מתי ישנתי מעל 4 שעות רצוף.
והראש, המוח הזה שלי שלא מאפשר רגיעה עסוק כל הזמן non-stop.
פעם אהבתי את החגים, הייתי מגיעה לערב חג אחרי מנוחה מתוקתקת מבושמת לבושה כמו לתצוגה.
היום? למי יש כוח לארח? גם להתארח לא מתחשק לי.
סתם, עוד פוסט מגובב