לפני שנתיים. 12 באוקטובר 2022 בשעה 10:05
יום מורכב. הפרוטזה הסופית הכאיבה לי מאוד, צלעתי. וזה לא מקובל עלי, אני רוצה ללכת רגיל, בלי צליעות בלי כאבים.
הראש אמר לי יופי יהיה עיכוב בשחרור ואני כבר לא מסוגלת להכיל את המקום הזה.
בכיתי כמו שילד בוכה, אחרי חצי שעה אספתי את עצמי, חזרתי לפיזיותרפיה הרכבתי מחדש את הפרוטזה והפעם זה הלך חלק, הלכתי בין מקבילים לבדוק אם אני צולעת , עברתי להליכון הלכתי 500 מטר רגיל!
הפיזיותרפיסטית שלי הייתה המומה כי ממצב של יאוש חזרתי למצב של לוחמת ולא מוותרת ויהי מה.
אז כן, אני גאה בי מאוד אפילו 😁
