לפני שנתיים. 22 באוקטובר 2022 בשעה 8:44
חוץ מחדר ארונות כל הבית מאורגן ונקי.
מחר גם זה יסודר.
יש המון קשיים בחיים האמיתיים, לא הכל מונגש, לא הכל מרווח כמו בלוינשטיין מין הסתם,
המיטה היא מיטה זוגית רגילה ולא מיטת בית חולים מתכווננת , חדר האמבטיה מרווח ככל שיהיה מקשה על התמרון עם כיסא גלגלים.
הגעתי ביום רביעי. בחמישי בלילה קפץ לי הפקק הראשי ולמי קוראים? לא קוראים!
פותחים את הארון חשמל, מרימים את הפקק, ואז... בום.
סודר בערך.
ביליתי 3 ימים בבכי וראיתי רק את הקושי,
בשישי בערב הדלקתי נרות שיהיה זה לא מזיק וביקשתי, שזה בכלל דיסאוננס כי אני לא אדם מאמין.
היום קמתי, ונזכרתי במי שאני, הרכבתי את הפרוטזה והתהלכתי בבית עם הליכון, הכנתי לעצמי כוס קפה וסחבתי אותה עם הליכון ביד אחת.
וזין אני אוותר על המיטה הזוגית שלי, קניתי מזרן של יערות הכרמל
וזהו. החיים ממשיכים ואני לא אשב אותם בכיסא גלגלים.
