היומן היקר...

* פרק 1 מוקדש לMDLB אפשר ליראת פה:

(אין קשר בין הפרקים)

רק לידע כללי. הסיפורים שאני כותבת חלקית סשנים אמיתיים וחלקית פנטזיה וסתם כתיבה. בעיקר פרק הזה. לא צריך לחבר אותם אליי או לנשלטים ספציפיים באופן אישי מדי.

ואגב - אין לי הרבה ניסיון בזה. לא תמיד פגשתי פרטנר מתאים. אומנם יש לי ניסיון בתחום אבל אני אמא מתחילה יחסית.

אנחנו מכירים כבר זמן מה ורק בגלל מסיבת סדום שבה הייתה פינה של ליטלים ו"הורים" החלטתי לדבר איתך על MDLB ולהודות שזה חלק ממני. לא ידעתי אם אתה בכלל מתחבר לזה והתחלתי משיחה זהירה. באמת שלא כולם מתחברים לפטיש הזה וקיבלתי הרבה תגובות שליליות בעבר גם מנשלטים רבים וגם אפילו מבעלי שבכלל טען שאני פדופילית.

לכן החלטתי שמסיבה זה ממש סיבה קצת לצאת מהארון מול הנשלט שלי ו... שמחתי לגלות שגם הוא מעוניין בפטיש הזה. ואז הגיעו קצת אכזבות. אחרי כמה וכמה שיחות הבנתי שאנו רואים את זה שונה לגמרי. לא רצית רק מישהי אימהית ועוטפת, רצית להיות לגמרי בראט, ילד משתולל ומאתגר. ולהגיד את האמת לקחתי את זה קצת קשה. פחדתי שסשן ראשון שלנו בתור ילד ואמא יגמר בכך שתמשוך אותי כל הזמן להעניש אותך. פחדתי שארגיש רע עם זה למחרת. זה לא שאני לא אוהבת עונשים. אבל אני ממש אבל ממש לא מתחברת להתנהגות מתחצפת. זה לגמרי יכול להוריד לי ולהרוס לנו את היחסים, ואני דווקא טיפוס להיפרד בלי סנטימנטים. מוזר שלא חשבת על זה. אולי בכלל לא אכפת לך מאמא הזאת, ילד שרוצה להיות רע?

כשהגעת ישר אמרתי לך להוריד ממך כל הבגדים. איפה ראית תינוק לבוש? אני רוצה ליראות אותך איך שנולדת.

כן, אנו נשחק באמא ותינוק, אבל... זה יהיה איך שאני רוצה ולא בא לי לשמוע יותר שום דבר.

טוב... יש לך הרבה פגמים... ראשית אתה שעיר מדי בשביל תינוק. שנית...מה זה הדבר הזה שעומד לך... איפה ראית כזה אצל תינוק. זה מיותר לגמרי.

ניסיתי להרביץ לך בזין כדי שהוא ירד אך למרות הצעקות זה לא כזה עזר. ואז נזכרתי שהבאת לי כלובון. והוא עזר לי לשטח כל מה שהיה כל כך בולט.

כיסיתי לך עיניים וניסית לחבק אותי. אך לא נתתי לך. אני אמא קרה ומהירה בפעולות. בעיקר כשצריך להלביש את הילד שלי. מה? אתה לא רוצה להתלבש? מי שואל אותך בכלל.

לא שיש לי הרבה בגדי תינוק מגודל בבית אך היו לי כמה דברים שהחלטתי לשלב בסשן: סינר ילדותי עם נסיכות דיסני, קשת לשיער עם פרח ענק שקניתי במיוחד בשבילך. תחתוני יולדת ( כי לא היו לי חיתולים ולא בא לי האמת להתעסק איתם וזה משהו דיי דומה והרבה יותר נשי)

אבל אתה לא רואה את כל זה, עיניים שלך עדיין מכוסות.

אמרת לי שתתחצף ואצטרך להעניש אותך? אז יש לי כבר עונש ראשון עבורך. איך קוראים לי?

אתה עונה ושוב מבטא את השם שלי לא נכון. כל כך קשה ללמוד את השם של אמא שלך? אז הנה הספנקר שלא אהבת. מי אמר לך שארחם עליך כי אתה לא אוהב אותו?

אחרי כמה מכות קטנות וגדולות אני שמה לב ששוב לא גזרת את הציפורניים. אתה יודע שאתה נראה לגמרי כמו בת? גם השם שלך מתאים, רק להוסיף ה'. תהיי לי רונה במקום רון. אולי אקרא לך ככה גם מעבר לסשנים. כאילו גם אני טועה בשמך. אדבר איתך בנקבה בכל מקום ציבורי. מקסימום יחשבו שאני עולה חדשה שמתבלבלת בין זכר ונקבה.

אני מביאה פצירה ולק ומורידה לך כיסוי עיניים. בזמן שאני מעגלת לך ציפורניים לצורה נשית אתה מביט על הנסיכות שמצויירות לך על החזה ונוגע ביד שנייה בתחרת הסינר.

- עשית ממני נסיכה? - שואל אתה בחיוך.

- עוד לא. כדי להיות נסיכה, רונה, את צריכה עוד לגדול וצריך לחנך אותך. - מסבירה אני ומורחת לו לק ורוד עדין.

- מה זה חיתול המוזר הזה? - שואל אתה שוב.

- זה תחתוני יולדת. כשתגדלי ויהיה לך וסת חזק מהרגיל אולי תצטרכי לשים אותם. אגב אסביר לך גם איך להשתמש בתחבושות. הנה, תורידי את התחתונים. תפתחי את המעטפה הסגולה הזאת ותורידי עטיפה. תדביקי את את התחבושת בתחתונים בדיוק איפה שהכוס שלך. איפה הוא? הנה בדיוק פה איפה שכמעט שטוח. - אני מעבירה את היד מעל הברזלים כאילו רוצה למעוך את הזין שלך עוד יותר.

- פעם בחודש יקרה לך ווסת - ממשיכה אני בהסבר, - ואז תוכלי גם להיות אמא. נמצא לך חתן והוא יגנוב אותך ממני. ויעשה איתך את זממו. אבל את יכולה גם להתחתן עם דתי ולשמור נידה ואז הוא לא יגע בך כמעט שבועיים. אולי תמצאי לך גם מאהב לזמן הזה...

- את לא רוצה מאהבים ולא ילדים ולא להתחתן? אבל זה מה שיקרה. חשבתי שכל ילדה חולמת להיות כלה.

- אני רוצה להישאר נסיכה של אמא - טוענת רונה.

- ואני אוהבת את רונה הקטנה שלי כשהיא ילדה טובה. נכון שהיא לא תאכזב את אמא שלה? - שואלת אני עם חיבוק ורמז - אני אוהבת אותה צנועה וחסודה, אולי בכלל אשמור אותה מגברים כמה שאפשר, אשלח אותה לאולפנה?

בינתיים סיימתי עם הציפורניים של רונה והחלטתי גם לשים לה צלליות בהירות תכלת שמתאימות לה לעיניים ואודם ורוד בהתאם לצבע לק. עכשיו רונה שלי דומה יותר לברבי. לקחתי אותה למראה לראות את עצמה.

-זה סוג הבגדים שאת לובשת?- התפלאה רונה.

-לא, סינר נשאר לי מפורים, הקשת קניתי במיוחד בשבילך בבני ברק. יש שם מציאות בכל מיני צבעים וצורות. כי זה מה שילדה צנועה יכולה להרשות לעצמה לפני שהיא עוברת לפאה. אגב יש לי גם כמה פאות. לא בא לך למדוד?

אני בוחרת לרונה שלי פאה הכי יפה ומסרקת אותה.

הפכתי אותך לילדה ממש זנותית. את יודעת מה עושים עם ילדות זנותיות כמוך? אני אגלה לך... מזיינים...

אבל... לא נגיע לזה היום. אני לא הולכת לתת לך כל כך מהר את מה שאת רוצה. צריך לחנך אותך, ילדה מתוקה ושרמוטית.

אולי תקראי לי קצת מהתורה, ילדה חסודה. אין לי ספרי ילדים.

ורונה חצופה מדפדפת את התורה שהבאתי לה ומחזירה לי אותה:

- אמא, זה לא מעניין. אין פה תמונות.

כמעט הרבצתי בה בתורה הזאת. אבל עצרתי.

- אז אם את לא כזאת יודעת לקרא את תינוקת לגמרי. ומה תינוקות עושים בדרך כלל?

-יונקים! - עונה לי רונה עם חיוך ערמומי.

- לא, חומד. למה החלטת שכבר מגיע לך לקבל ציצים של אמא. מבוגרים עובדים קשה כדי לאכול טעים. גם את תצטרכי. ואת צריכה קצת להתקרר עם כל הפנטזיות שלך. התכוונתי שתינוקות בדרך כלל רק ישנים ועושים במכנסיים...

משכתי את רונה למטבח. הוצאתי ממקרר גבינה לבנה ושפכתי אותה לתוך תחתוני יולדת/טיטול כשרונה קופצת מקור פתאומי שמקרר לה ברזלי הכלובון.