סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

היומן היקר...

לא אכתוב פה הרבה, אבל אולי...
לפני 5 חודשים. שבת, 20 באפריל 2019, בשעה 21:30

כמו שהרבה כבר יודעים אני וKinbakuSemenawa החלטנו לעצור פעילות של מפגשי קשירות "קינבאקו ישראל".

אירגנו את המפגש הזה 5 שנים בגבעתיים, תל אביב ורחובות.

קשרנו והדרכנו, עשינו הופעות, אירחנו אומני קשירות מחו"ל. וכל זה ללא מטרת רווח.

אם להגיד את האמת כל זה דרש השקעה של רוב המשאבים האישיים שלנו, נסגרנו במה שעשינו ודי נשאפנו לרצון של הקהל שלנו: להיות מקום זול שבו אפשר ללמוד לקשור ולעשות סשן קשירה.

עם כל זאת התחלנו לאבד את עצמינו ואת ההנאה האישית.

לי באופן אישי נמאס לקשור לפי לוח שנה בגלל שיש מפגש. 

ותוך 5 שנים השתנו כל כך המון דברים. יש לי חיים אישיים מלאים. יש דברים אחרים שבהם הייתי רוצה להשקיע את מאמצי, כולל הזמן האישי שלי וכסף. בחיים לא רציתי להפוך שיבארי למקצוע, להיות מלכה בתשלום או להופיע בחו"ל 5 פעמים בחודש, כי תתפלאו, אבל אני די מוכשרת בעוד דברים ויש לי מה לעשות עם עצמי ולאן להתקדם. אומנם אפשר לפנות אלי לגבי שיעורים פרטיים. אבל אין לי שום רצון להפוך את עצמי ל"בית ספר פתוח לקשירות" שעובד 5 פעמים בשבוע.

אני מודה לאנשים שבאו למפגשים שלנו. עם התרגשות אני נזכרת בהרבה אנשים שפגשתי בדרך.

תמשיכו ללמוד בכל דרך אפשרית. כי פעם גם אני למדתי ככה. וכשתחליטו ללמוד משהו מעבר לטכניקה תפנו למומחים.

 

לפני שנה. שני, 16 באפריל 2018, בשעה 00:06

חשבתי לטוס לברלין ולבקר איזה סטודיו לקשירות.

אגב כניסה למפגש ממש זולה, קצת יותר יקר ממה שלוקחים בארץ.

ואז התברר שאם אני באה בלי ציוד אצטרך להשאיל אותו. צריכה חבל? 5 יורו עבור השאלת חבל. סט חבלים? זה כבר 40 יורו.

מה את גם רוצה לתלות? לתפוס נקודת תליה למפגש - 5 יורו, טבעת לתליה -  5 יורו, כל קרבינה 5 יורו. 

נהיה עשירים אם נתחיל לעשות אותו דבר בארץ.

 

לפני שנה. שבת, 10 במרץ 2018, בשעה 02:36

לא כתבתי פה שנים. 

היום הייתי בסמינאר קשירות שידיד שלי מעביר. באתי בתור עוזרת ונקשרת למי שחסר אך הייתי מיותרת שם לגמרי.

רק חשבתי כמה בא לי על כל הנקשרות שראיתי. אחת אחת...

הרבה זמן לא קשרתי נשים. ובכלל. הפכתי לחתולה זקנה ועצלנית.

אני מקנאה לאלה שיש להם רצון וכוח לעשות דברים. אני כבר לא מתלהבת משום דבר.

בעוד כמה ימים יש לי שיעורים פרטים לאיזה זוג נחמד בחו"ל.

והנקשרת היא כוסית על.

אולי אגיד בסופו של דבר לקושר שלוקח שיעור: תשמע... קודם כל אתה צריך לראת הדגמות וסשן שאני עושה. טוב גם זה חלק מהשיעור.

(זה נאמר בצחוק, כמובן).

 

לפני שנה. ראשון, 17 בדצמבר 2017, בשעה 01:29

מתלבטת קשות אם לנסוע לברלין לאיזה פסטיבל קשירות במרץ.

אין עם מי. אין הרבה כסף. וגם קר.

יש 2 אומני קשירה שממש אשמח להכיר, שאר פחות מנוסים/מעניינים אותי ואירוע דומה יהיה גם בסתיו (עם אנשים אחרים).

סביר להניח שלא תהיה לי אפשרות גם לנסוע לחו"ל פעמיים השנה.

מה אומרים?

 

לפני שנתיים. חמישי, 31 באוגוסט 2017, בשעה 17:45

היה מישהו שדיברתי איתו בצ'אט וקבעתי איתו שאולי אקשור אותו במפגש מחר.

לא זוכרת כינוי בדיוק ואין לי שום קשר איתו. אבל אני חולה ולא אגיע למפגש הפעם. לכן כותבת פה בתקווה שהוא יקרא.

מתנצלת  אם בלבלתי למישהו את המוח.

בכל אופן אם הוא רוצה להגיע יש עוד הרבה אנשים שנרשמו וללא ספק זה מקום טוב להכיר אנשים שאוהבים לקשור ולהיקשר ולהבין מה הם עושים.

לפני שנתיים. שבת, 24 ביוני 2017, בשעה 20:43

כולם בוכים שאין שולטות וכולם רוצים להיקשר ומתחננים בפרטי.

אך במציאות מ10 הכרויות אולי גבר 1 בקושי רציני.

אתמול במפגש קשירות קינבאקו ישראל היו 2 קושרות שלא היה להן נקשר או נקשרת.

מצאנו מה לעשות בלהדריך ובלנסות דברים על נקשרות של קושרים אחרים ובלדבר עם חברים, אבל תכלס... אתמול 2 גברים פספסו אפשרות להיקשר עם טובות מהתחום.

לפני 3 שנים. שלישי, 11 באוקטובר 2016, בשעה 11:54

אנשי כלוב, אתם לנצח.

השאלה שקיבלתי בפרטי וחייבת לשתף:

התמונה שיש אישה עם שמלה לבנה למה זה רומז?

ואחר כך כשהוא הבין שזאת תמונה שלי ושל בעלי וזה תמונות חתונה:

אתם ממשכים עם הבדסם ?

 

התחתנתי, נגמרו חיים, אין בדסמ, חיים אומללים בבני ברק.

אבל יש לי חדר כלבים. אין בזה רמז. השוכרים הקודמים החזיקו שם כלבים.

וכשאנקה ואשפץ שם ואשים וו בתקרה אולי אתן להיכנס לשם לכלבים אנושיים. אם בכלל יש כאלה. אנושיות נדירה בימינו.

לפני 3 שנים. רביעי, 1 ביוני 2016, בשעה 01:33

מחקתי המון תמונות גרועות בפרופילים פה ובפטלייף.

הסתכלתי על מה שקשרתי לפני שנה... זה פשוט רע, לא במקום, לא יפה.

אני מתנצלת מול אנשים וזכרונות מעבר. אבל הבנתי שלפרסם כל תמונה ותמונה ולהתלהב ולהגיד: וואו, היום קשרתי! כבר לא עושה לי את זה.

לא רק כי אני קושרת לפחות פעם בשבוע, אך גם כי אני לא מגיעה לאסטטיקה נדרשת בקישרה וכל פעם מחדש רואה מלא טעויות, פספוסים, אסימטריות ודברים אחרים.

נראה לי אני נמצאת כרגע במשבר קשירות מסויים. אני מבינה שאני קושרת גרועה, אני מבינה מה אני עושה לא טוב ואני לא יודעת איך להשתפר. כל  איזה תקופה אני כאילו מתאפסת וצריכה להתחיל ללמוד מהתחלה.

טוב, אולי לפחות שחררתי קצת מקום בדיסק של כלובי.

לפני 3 שנים. שבת, 9 באפריל 2016, בשעה 15:07

If you don't learn to make them 'fly' on the ground, hanging 'em up won't help

ESINEM@

כל כך מתחברת עם המשפט הזה. עבודת ריצפה בשיבארי זה דבר מדהים. כמובן כל אחד אוהב משהו אחר. אבל אם אין חיבור וטראנס עוד ברצפה הוא לא יקרה גם באוויר גם לזה קוראים שיבארי ובונדג', יש פה חבלים, יש קשירה, יש רתמות מערביות ידועות, יש אפילו תליה, אבל עד כמה זה רחוק ממה שאני מרגישה ועושה

לפני 3 שנים. שלישי, 8 במרץ 2016, בשעה 04:28

Shibari is an emotional exchange between two people. That's unique to Japan - to express love and emotion entirely through the medium of rope. So shibari is not how you do this tie or that tie - it's how you use rope to exchange emotions with another.

Yukimura Haruki

כבר כמה חודשים אני מתרגמת וכותבת משהו על היסטוריית שיבארי ואיכשהו זה משך אותי להסביר  על אנרגיה בשיבארי והבדלים בין תפיסת העולם היפנית ומערבית. מצד אחד אני מבינה מה אני רוצה להגיד ומצד שני אני לא מוצאת מילים ולגמרי לא ברורה.

והציטוט הזה קפץ לי במקרה באיזה מאמר. רק עצוב שבן אדם הזה נפטר לפני כמה ימים.