רק לידע כללי. הסיפורים שאני כותבת חלקית סשנים אמיתיים וחלקית פנטזיה וסתם כתיבה. לא צריך לחבר אותם אלי או לנשלטים ספציפיים באופן אישי מדי.
אני אוהבת אוכל ואני די טובה בקונדיטוריה. אבל אני בשלנית רגילה. לפעמים גם קורה שאני משחקת עם עצמי בהסברים למישהו שלא קיים איך לבשל או לאפות כשאני מכינה ארוחה ביתית.
בעצמי למדתי לבשל מסבתא וכמו כל ילדה שחושבת שסבתא זה לנצח לא למדתי ממנה מספיק. לא שמרתי מתכונים שלה וחלק מהם אני מנסה לשחזר מזיכרונות ילדות וחלק נעלמו לגמרי. ולפעמים אני חושבת שאם היה לי בן הייתי מלמדת אותו לבשל לפחות ברמה סבירה. מבחינתי זה חלק בלתי נפרד מהחינוך. אוף כמה בני זוג שלי לא ידעו לבשל, אבל חלק מהגברים גם חושבים שבישולים זה לא לגבר ולא כזה רוצים ללמוד. אז האמת שלא קרה לי בחיים שבן זוג שלי אירגן איזה ארוחה רומנטית בהפתעה כלומר ארוחה שהוא בישל בעצמו עבורי. כדי שזה לא יהיה רק סיפור מהסרטים הבנתי שאארגן לי כזאת ארוחה בעזרת הנשלט.
עם הנשלט שלי יש לנו סשנים ארוכים. אנו גם מדברים הרבה (אני יכולה להיות סופר חפרנית) וגם מגוונים בדברים.
ואם כבר עשינו לעצמינו יום חופש וכיף אי אפשר רק לשתות קפה.
הפעם כשהגיע זמן ארוחת צהריים גם לא כזה היה לי מה לנשנש או לאכול בבית.
כבר לא זוכרת במה שיחקנו. לא זוכרת האם היית ילד טוב או רע. אבל אמא בזבזה עליך כל כך הרבה כוחות והיא רעבה. בא לך פיצה? אז או שתזמין או שתעשה.
מה זאת אומרת שאתה לא יודע איך? אמא תלמד אותך!
הבאתי לך דף ועט והכתבתי מתכון.
הכתב שלך לא היה כזה ברור. בדיוק סיימנו לשחק. עוד היית בטיטול של תינוקות. האותיות קפצו לך לכל הכיוונים כמו גם המחשבות. אתה גם לא הבנת מה הולך לקרות.
ואני הייתי לגמרי רצינית. ורעבה.
שמתי לך מול פרצוף ההמום משקל וקערת מיקסר. האם אתה בגילך בכלל יודע מה זה משקל? (זה שתינוק יודע פתאום לכתוב משום מה לא הפריע לי. מה יש? ילד מחונן)
שקלנו מצרכים בטענה שאפייה היא מדע מדויק ובעצמי טעיתי בשקילת השמרים. לאן הסתכלת? למה לא אמרת לאמא בזמן? אצלך יש מתכון כתוב ולאמא יש גם כאבי ראש אחרים. אז מותר לה לטעות. לך זה אסור!
ברור שהאשמתי אותך בכל הפספוס, רק שתהיה לי סיבה להאשים ולהעניש. אמנם אני יכולה להעניש גם בלי סיבות. אבל נתת לי כל כך הרבה סיבות גם בהמשך.
כשהמיקסר לש את הבצק התחלנו להכין מילויים ולחתוך ירקות.
לקחת בצל עם קליפה ואדמה ושמת על אותו לוח עם גבינות וזיתים שהולכות לפיצה והתחלת לקלף אותו. שאלתי אותך אם אתה הולך לאכיל את אמא בבוץ הזה. ולמה אתה לא מקלף בצל באוויר ישר לפח או לא מבקש עוד לוח. ואתה נעלבת כמו ילד קטן ואפילו הרמת קול:
- אני לא שף מקצועי! ככה אני חותך גם בבית!
- לא כזה מעניין אותי איך אתה מבשל בבית. לאמא אתה תבשל איך שהיא תגיד לך. ואתה תלמד ממנה בצורה מדויקת.
גם שצריך להגדיל ראש.
אגב איפה הראש המעוך שלך? - נגדיל לך אותו - הסתכלתי לך בתוך הטיטול - אולי כבר מילית לי את הטיטול, ילד מטונף?
אומנם אתה ילד חצוף וצריך לסתום לך את הפה שלא תצעק. כנראה אתה לא מספיק בוגר לא רק לבשל עם אמא אך גם לשלוט במה שאתה אומר ואיך.כדאי לסתום לך את הפה, איפה המוצץ שלך?
בינתיים הבצק עבר להתפחה ואנחנו התעמקנו בסשן עונש של ילד מתחצף ומעצבן את אימו.
כשהגיע זמן לסדר את המילוי היית עייף, מזויין ורעב לא פחות ממני. התבלבלת בין כל הסדר המילויים והרסתי לך כל מה שעשית וסידרתי מחדש. אתה כבר שתקת. הבנת שלא כדאי להתווכח איתי יותר מדי.
אז יצא לנו פיצה. אולי לא מושלמת מדי אבל כבר לא היה לנו איכפת.
מעניין אם תעיז מתישהו לעשות אותה לבד בבית. יש לך מתכון כתוב... וכל פעם שתעשה פיצה תזכר בי. ומקווה שזה יהיו זיכרונות טובים.
ואם אתם באמת רוצים מתכון (לא צחקתי בכותרת) אז יש למטה. זאת פיצה ביתית ופשוטה שלא דורשת הרבה זמן הכנה. וזה לא משהו מקצועי. אבל תאמינו לי זה טעים.
____________________________________________________________________________________________
מתכון לפיצה של Moment
מצרכים (לפיצה גדולה בקוטר 40 ס"מ או 2 פיצות אישיות):
קמח - 350 גרם
*תצטרכו עוד קצת לרידוד אחר כך (בערך 50 גרם)
סוכר - 10 גרם (כף אחד)
שמרים - 5-10 גרם (2 כפיות)
מלח - 1 גרם (קורט)
שמן זית - 10 גרם (כף אחת)
מים פושרים - כ-250 גרם
לשים הכול ביחד לקערת מיקסר לפי סדר שמופיע במתכון. מלח לא לשים ישירות על השמרים. לשים בצד הקערה.
יתכן ולא תשתמשו בכל המים. תתחילו בערך מ200 גרם. צריך להוסיף מים בהדרגה ואפשר קצת לערבב כדי לראות שאין קמח על תחתית הקערה.
אפשר להשתמש בקמח רגיל. אבל קמח מקצועי לפיצה נותן תוצאה יותר קראנצ'ית בתחתית. (אני אוהבת קמח פיצה של שטיבל, הוא גם נגיש בסופרים רגילים למרות שעולה פי 2 מקמח רגיל).
אפשר ללוש גם בידיים. אבל בצק דביק וזה דורש זמן וכוח. לכן עדיף ללוש עם וו לישה במיקסר כ-10 דקות על מהירות נמוכה (ראשונה).
אחרי זה לכסות קערת המיקסר בניילון נצמד ולהשאיר להתפחה של חצי שעה.
אני מרדדת את הבצק על נייר אפייה מקומח טוב. וככה יחד עם הנייר מעבירה לתבנית. לא חובה לרדד עיגול מדוייק, לעשות אותו גדול מהתבנית ואחרי מריחת הרוטב והוספת מילוי לקפל את השוליים. כדאי לרדד דק יחסית- הבצק יעלה באפייה.
רוטב פיצה כדאי למרוח ממש דק. אני בדרך כלל שמה קנוי. אבל אפשר גם להכין:
רוטב פיצה (כמות גדולה ואפשר להקפיא את מה שנשאר לפעם הבאה):
2 כפות שמן זית
1 חבילה עגבניות מרוסקות (400 גרם)
2 כפות רסק עגבניות
2 שיני שום כתושות
כפית סוכר, מלח ופלפל לפי טעם
מערבבים הכול בסיר או קלחת ומבשלים על הגז. מקררים לפני מריחה.
מסדרים את המילוי: קצת גבינה מעל הרוטב, מילוי שרוצים, נגיד זיתים או תירס או גם וגם, שוב גבינה.
אם רוצים להוסיף בצל או פטריות או עגבניות עדיף לשים מעל הכול שזה יישרף קצת.
אם מוסיפים בצל ירוק או פטרוזיליה כדאי לשים אותם כמה דקות לפני סיום אפייה אחרת הם יתייבשו מדי.
אפייה בתנור רגיל ביתי חום סטטי הכי גבוה
לי יש טוסטר אוון שמקסימום שלו זה 230 מעלות.
ולוקח לי כרבע שעה עד שפיצה מוכנה.
האפייה היא קצרה. אבל כל תנור עובד שונה. כששוליים של פיצה וגם התחתית זהובות חומות היא בדרך כלל מוכנה.
