אתמול הייתי בפמדום פאמפטל ומסיבה הייתה מאוד מוצלחת. השקיעו בה הרבה גם בקישוטים, כובעי סנטה וקשתי איילים. הרבה אנשים באו מחופשים באדום לבן או בבגדי פטיש והיה כיף לראת את זה.
אני אוהבת שיש מקום במועדון ושאפשר גם לרקוד וחלק מהזמן זה מה שעשיתי.
לי מכל האדום הייתה חזייה שקצת ראו אותה, סרט אדום על השמלה של דמוי עור וגרביונים של רשת דייגים עם כוכבים אדומים מוגזמים.
במועדון היה גם קר. באנו מוקדם וניסיתי להתחמם בקשירה. קשרתי איזה רתמה יפה שחשבתי שלא זוכרת אותה ויצא יפה. תוך כדי התחלתי להכאיב לנשלט שהיה איתי ולא יכולתי לעשות את זה בכל הכוח.
סביר להניח שאין לי מה לעשות עם בן אדם שהוא לא מזוכיסט ולא ניתן להכאיב לו. וכמה שלא ניסיתי לחפש פעילות כזאת או אחרת בסוף זה לא זרם לי ואולי עצרתי יותר מדי פעמים
גם נשלט שהיה איתי חולם על יחסי FLR וכנראה בגלל שאני נשואה לא חושב שגם איתי יכולים להיות יחסים רומנטיים. היו לנו שיחות ארוכות על כך וזה היה קצת מעליב. תמיד חשבתי שאני בן אדם רומנטי ואני אוהבת שמשרתים אותי ויחסים איתי לרוב זה לא רק סשן עצמו. מצד אחר אולי כל זה כי אני פיזית מדי, כי אין לי מה לעשות עם בן אדם שרק רוצה שאשים עליו קולר ואביא דברים כמה שפחות מכאיבים.
בסוף הייתי אכזרית והיום אמרתי לאותו נשלט שלא אמשיך איתו יותר. אני יודעת שהוא חוגג ואולי לא הייתי צריכה לעשות את זה בחג, אבל גם לא רציתי למשוך את הזמן ואולי הוא יפגוש מה שהוא מחפש דווקא בין החגיגות. אני לא חוגגת נובי גוד כבר שנים. לא מרגישה חג. רק נוסטלגיה לילדות.
אבל אני עדיין מאחלת לעצמי מישהו שיהיה בו הכול מהכול. גם מזוכיסט שאוכל לפרק, גם אוהב קשירות, גם משרת וגם פנוי ליחסים מבחינה רגשית ולא מחפש משהו אחר וגם לא משווה אותי עם אחרות. נו ונייד כבר אמרתי?
אני רק מאחלת לעצמי סיפוק.
מה כבר ביקשתי, סנטה?
