חיוך תמים

אני רעבה. 

רעבה למגע, לתשוקה מתפרצת, לאיבוד שליטה, לסחרור חושים. לאהבה.

זה לא יכול לקרות עם כל אחד ועדיין לא קרה. לפחות לא כמו שאני צריכה את זה. אבל זה יקרה.. 

יגיע האחד שאיתו ארגיש בטוחה ונינוחה להתפשט מכל מה שעוטף אותי. להיות עירומה לחלוטין מולו, בלי חסמים. 

עירומה מנזקי החיים, ממחשבות הרסניות, מכל מה שמשתלט עליי לפעמים. 

חייב להיות אחד כזה. 

שיצליח לגעת בי, מבפנים. לאט לאט אפתח בפניו, לא יהיו סודות. תהיה רק אני. והוא. 

כל הקליפות יוסרו להן וכל מגע יהיה מוחלט, התמסרות שבאה ממקום עמוק יותר, כמיהה של שתי נפשות. 

ואז אבין את הביטוי "לעשות אהבה". חדירה שהיא לא רק לגופי אלא לליבי ונשמתי. 

אז אני מחכה לך, משתוקקת. בוא אלי.