סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיוך תמים

כל מה שעובר לי בראש הקטן שלי, מחשבות מטורפות, מטריפות שרוצות לצאת החוצה ומחפשות את הדרך.
לפעמים הטירוף הוא רגוע וקטן ולפעמים הוא עצום כמו חיה שכלאו אותה הרבה זמן והיא משחרת לטרף... אבל תמיד הוא טוב.
לפני 11 שנים. 25 באוגוסט 2013 בשעה 4:29

6.30. כבר על האוטובוס הקר וזיכרון חמים של הידיים שעטפו אותי רק לפני דקות מעטות עוד עלי. יש משהו בחיבוק הטבעי הזה מתוך שינה שעושה לי נעים, התעכבתי בתוכו עוד רגע קצר לפני שברחתי, מרימה את היד הגדולה בעדינות שלא יתעורר. נשיקה קטנה ואני כבר בדרך לשגרה שלי. מקווה שכשיפקח את עיניו יצטער טיפה שאני לא שם לידו. 

עכשיו כשאני כבר בדרכי לעבודה סימני אמש מתחילים לעלות. הישבן כולו כואב, בטח עוד אדום. סימנים קלים על מפרקי הידיים מזכירים לי איך הייתי קשורה למיטה כשחדר לתוכי שוב ושוב. הזיכרון הטרי מעלה רטיבות חמימה אל בין רגלי, מעורבבת בנוזלים שלי ושלו. שאריות זרע מאחת הפעמים בהן גמר בתוכי, לאחר שזיין אותי בחוזקה, שולט בי כמו תמיד. 

אוהבת איך שהוא נוגע בי. חיוך עולה בי כשאני רואה איך הוא מתגרה כשאני ערומה מולו. מצווה עלי להתפשט לאט, להסתובב ולהתכופף על ארבע כדי שאוכל למצוץ אותו בפי. עוצר אותי כשאני מתלהבת מידי, ואז קושר אותי כשרגלי פשוקות והתחת שלי בולט אליו, מתגרה בו. והוא נענה לגירוי ומנחית בו מכה ראשונה, מאדימה. לא מספיקה לצעוק והלשון שלו בתוכי, מענגת כפיצוי, נאנחת בקול. ושוב, משחק של כאב ועונג. יודעת שזה ימשך עד שהוא יגיע לסיפוק שלו או אני. הפעם זו הייתי אני. 

אני עוד רועדת ממנו, כבר אדומה וכואבת, והוא חודר לתוכי. יד חזקה על כתפי מקרבת אותי אליו יותר, לחדירה מקסימלית. אני נהנית ממנו, נהנית לחוש איך הריקוד הזה שלו בתוכי מרגיע אותו, טבעי לשנינו. מתואמים, הרמוניה של שני גופים מסונכרנים שמזיעים יחד. מעניין אם הוא מרגיש את זה גם.. 

הוא רוצה לשלוט, נהנה לראות אותי חסרת שליטה תחתיו. מושך בשערי בחוזקה ומגביר את הקצב עד שהוא מרוצה מהקולות שיוצאים ממני. יוצא מתוכי רק כדי לחדור לפי, טועמת את שנינו עליו, מלקקת הכל. הוא מכתיב את הקצב ואני כמעט נחנקת עליו, כמעט כולו בגרוני. גדול מידי עבורי. עדיין קשורה על ארבע, משחרר רק את ידיי ומתיישב מתחתיי. מושיב אותי עליו, עולה ויורדת. הלשון שלו על הפטמות שלי, נושך חזק מידי פעם. הכאב המפתיע משחרר ממני נוזלים חדשים והוא נהנה מזה. מזיין אותי חזק, מועך אותי בידיו, חוסם את גרוני, עד לנקודה בה החושים מתערבלים, אני לא יכולה לצרוח ורק מתפרקת עליו ברעידות הגוף. הוא גומר בתוכי, בפעם הראשונה ללילה.. 

משם הכל כבר מתערבב לי, זוכרת רק תחושות של כאב ועונג שמתמזגים זה בזה בצורה מושלמת. ועוד זיכרון ברור אחד של נשיקה לפני שאני נרדמת בחיבוק שלו, ולחישת לילה טוב. 

Brave Dwarf - הרמוניה. זאת המילה הראשונה שצצה אצלי כשקראתי את הטקסט הזה. כמו אמנות של אהבה.
לפני 11 שנים
מחשבה קטנה ומטורפת - :)
לפעמים זה באמת אומנות.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י