בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיוך תמים

כל מה שעובר לי בראש הקטן שלי, מחשבות מטורפות, מטריפות שרוצות לצאת החוצה ומחפשות את הדרך.
לפעמים הטירוף הוא רגוע וקטן ולפעמים הוא עצום כמו חיה שכלאו אותה הרבה זמן והיא משחרת לטרף... אבל תמיד הוא טוב.
לפני 10 שנים. 19 ביולי 2014 בשעה 13:01

רוח נעימה נכנסת מהחלון ומלטפת אותי, אני חושבת כמה כיף יהיה להתפשט לגמרי ולהרגיש אותה על כולי. 

אז אני מתפשטת ונעמדת מול החלון, היד שלי נמשכת אוטומטית לגעת בעצמי, כמו תמיד. פטמות זקורות מגורות, עור ברווז..

אני מדמיינת אותך לידי, למרות שאתה רחוק. לא עומד בפיתוי ומתקרב אלי, יד חזקה מכופפת אותי על השולחן שמול החלון. 

השדיים שלי נמעכים על שולחן הזכוכית הקר ועכשיו הרוח מלטפת רק את ישבניי שצמודים אליך. אני יודעת מה הולך להיות והציפיה מורטת עצבים. 

אתה מושך את הרגע, נהנה ממנו.. ואז אתה נכנס לתוכי. הרטיבות שלי עוטפת אותך, כמו תמיד, לא יכולה להתנגד לכמה שהגוף שלי רוצה אותך. 

אתה חודר שוב ושוב ואני מפשקת רגליים כדי לאפשר לכולך להיכנס למרות שאתה גדול מידי בשבילי. יד גדולה חוסמת את פי מלצעוק ואני מתמסרת להנאה. 

חם לי בכל הגוף, משב רוח מקרר את גופי וזיעתי ואני יודעת שגם אותך. למרות שלא יכולה לראות, אני מרגישה אותך. מכירה את תנועות הגוף שלך. 

יכולה לדמיין את התנועה הקטנה הזו שהפה שלך עושה כשאתה נהנה. 

הפה שלי משוחרר לאנחות כשהידיים שלך נצמדות לגופי, מושכות אותי חזק יותר אליך, ועוד יותר חזק. באנחה אחת קטנה אני גומרת, רועדת מתחתיך. 

ואז אתה משתחרר, בתוכי, חם ורטוב, מחבק אותי. והרוח מלטפת את שנינו ומרגיעה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י