אז סוף סוף זה קרה. אחרי כל כך הרבה טיזינג ופלירטוטים לא ברורים, וכל הלבטים שמסביבם. ומכאן לאן זה יתקדם אין לי מושג.
כבר שלושה חודשים שאני עובדת בצמוד אליו, הנוכחות שלו ברורה מידי, יותר מידי שם עד שזה מפריע. מעולם לא עבדתי עם מישהו שנמשכתי אליו כל כך, מוצאת את עצמי לפעמים סוקרת אותו במבט חמדני, רושמת בעיניי את תווי גופו וכמעט שלא מתאפקת לשלוח יד לגעת. מקווה כולי כי הוא לא שם לב לזה, וגם האחרים. ומצידו, לא ברור גם, זה התחיל לאט והתגבר. פלירטוטים קטנים, צחוקים והתקדם למגע אקראי, משחקי חתול ועכבר, הקנטות, מבטים עמוקים ממושכים עם המון משמעות מאחוריהם. אפשר להרגיש את הזרם ביננו גם מרחוק, ובכל זאת, אף אחד מאיתנו לא מעז לחצות את הקו הדק הזה ולעשות או להגיד משהו.
מפגש יזום עם כל חברי העבודה בהחלט גרם לאווירה להשתחרר, ככל שהבירות נכנסו פנימה ככה כל הסודות יצאו. כל אחד חשף על עצמו קצת יותר ממה שהיה מספר בדרך כלל. ואני רק הסתכלתי והצלבתי מבטים מלאי משמעות איתו. קשה היה לפספס ששנינו באותו מקום, באותו ראש, כולם מסביבנו כבר ידעו זאת. רק אנחנו התעקשנו לפחד להתקדם.
האלכוהול עשה את שלו ומצאתי את עצמי הולכת לשירותים כבר בפעם השניה, הפעם נפגשנו במקרה בדרך. המסדרון היה צר מידי והתקרבנו מאוד, אולי אפילו יותר ממה שהיה הכרחי למעבר. הוא נעצר לרגע, כמו שהיה עושה בעבודה כל פעם שהיינו נפגשים. זרק הערה על כך שאוהב את הריח שלי והתקרב יותר להריח אותי. הקרבה שלו ומגע אקראי בצווארי גרמו לי לחום פנימי, הישרתי מבט ישר לתוך עיניו ואז סוף סוף הוא נישק אותי. לרגע קל זו הייתה נשיקה מהוססת, עדינה מידי, אך משקיבלה אישור הפכה לגדולה, חזקה ומשתלטת. שפתיים ולשון מתערבבים במין סבך של תשוקה שהצטברה לה כל כך הרבה זמן. אנחת סיפוק ורווחה נפלטה ממני בלי לשים לב והרגשתי כי הוא חש כמוני. הפה שלו כל כך רך אך אגרסיבי באותה העת, היה לי כל כך קל להתמסר אליו. מודעים לנוכחתנו החשופה במסדרון ניסינו להתקדם תוך כדי נשיקה לחדר הסמוך. השמלה שלי הוסרה בין רגע מעליי, ידיים גדולות חפנו את שדיי, מספיקים בדיוק, צובטות ומגרות אותי יותר. תוך דקה גם הוא היה מולי עירום, יפה כמו שדימיינתי פעמים רבות לפני כן. לא הספקתי לנשום וכבר הלשון שלו הייתה בפי שוב, התחתונים שלי נעלמו ואיבר כביר וקשה נכנס לתוכי. נרטב בשניה מנוזלי התשוקה שלי. אפילו לצרוח לא יכולתי, עסוקה בלקלוט לתוכי את הרגע והתחושה הנהדרת הזו שלו בתוכי. כשחזרה שפיותי החלו הקולות לצאת מתוכי באנחות וגניחות שלא הסתירו את הנאתי. החברים שחיכו בחוץ כבר הבינו שלא נחזור ובטח דיברו עלינו במשך הזמן הזה. את מי זה עניין בכלל..
כל אותם חודשים של תשוקה חבויה, פלירטוטים, היכרות שמתחת לפני השטח, הכל השתלם בסוף, הגופות של שנינו כמו הכירו אחד את השניה כבר ונעו בתיאום מושלם, מבריקים מתאווה, מתענגים יחד בהנאה הפשוטה והיצרית הזו. אחרי קצת זמן שנינו נרגענו מפרץ התשוקה המודחק, הקצב הואט לכדי נשימות רגועות יותר, כל חדירה ארוכה ועמוקה יותר. לרגע קלטתי מה אני עושה ועם מי אני ותחושת מבוכה קלה עלתה בי. הוא קלט ומיד חייך בעצמו ונישק אותי בעדינות. עדיין מענג אותי, לאט ורגוע יותר, אבל מתגבר שוב, נהנה להוציא ממני קולות גניחה בלתי נשלטים. אני מאבדת שליטה כשהוא בתוכי, כמו שתמיד ידעתי שיקרה. מרשה לו לשלוט ומתמסרת אליו כולי, אני רועדת עליו, נושכת ומתנשמת עד שהוא מרשה לי לגמור סופית, בפורקן הגוף השלם, מרגישה את נוזליו בתוכי גם.