רק אני מבין אותך,
הם בחיים לא.
הם חושבים שלגמירה מטורפת יש איזשהו קשר לנקודת ג'י שהסקסולוגים שלהם גילו להם.
הן לא יודעים מה זה עונג אמיתי.
אני יודע, את יודעת.
את כמוני, רק טיפה שונה.
אנחנו גומרים עם העיניים, או בלעדיהם.
כשעינייך מכוסות ואת לא יודעת, היכן אגע, כמה חזק, כמה רך.
האם זה יהיה קר או חם.
כואב או ממש כואב.
עונש או פרס.
כשעינייך מתבוננות, מגורות מזווית ראייתך, מלמטה, מתבוננת מעלה עליי.
מגע רצועת העור על צווארך.
תחושת החנק הקלילה כשאת נושמת עמוק מדי.
חיספוס החבלים על פרקי ידייך, מרפקייך, תחושת השריפה כשהם חותכים בירכייך.
טפטוף השעווה, חום לוהט, נדמה למגע פתאומי של קרח
תחושת הרצפה הקרירה בבטנך, מועכת את שדייך.
השריפה בישבנך, תתחושת החום לאחר כל מפגש עם השוט.
זרם האנרגייה שלסתותי לוחצות בך דרכו.
הם לא יבינו, רק מזה את גומרת.
לראות מה אני עושה לך, לראות מה את עושה בשבילי,
כשיש מראה ואת רואה עצמך כפופה וכנועה מהצד את נרגשת כפליים.
גם אני, בדיוק כמוך.
תחושת גופך, מרקם עורך, לפעמים אני מחזיק עצמי לא לגמור רק מלהתבונן בך, על ארבע.
אצבעותיי בפיך, יותר עוצמתיות ממציצה לפעמים.
כשידייך מחבקות את ברכיי, את על הרצפה, ראשך נלחץ על ירכיי, בתחושה עילאית, המחזה מטריף.
כל כך הרבה תחושות, גירויים ,ריח גופך, טמפרטורות, טקסטורות שונות בישבנך, עור מצומרר.
מבט עיניים עמוק,עינייך כשאת מבקשת, מתחננת, יכולים להוציאני מדעתי.
שפתייך, טעמם, הלחות שבהם.
כל חור בך נדמה ככניסה למערה קסומה שנגנזה מבריאתך, שמורה רק לי.
כל גומה בגופך, קימור בגבך.
לחייך מדהימות, הייתי רוצה לישון עליהן כמו כרית שתפרו מלאכים.
האדמומיות כשאני סוטר לך.
החום העז כשאני נושק להן לאחר מכן.
כולך יצירה, מלראותה אני גומר, ואת מלראותי,
מביא לידי שימוש, מתעל את כל יופייך, רצונותייך, לסאגה כואבת מרוב עונג של חושים.
שיזדיינו הם ונקודות הג'י שלהם, שימשיכו לקרוא ספרים, הם לא יודעים.
כנראה גם לא ידעו.
איך הם ידעו אם את איתי?
את סודותינו אף אחד לא יגלה.
את רזי עינוגך ומפת גופך אני שומר במקום המוגן ביותר בלבי.
משם מגיע הכאב שאת אוהבת כל כך, והחום שאת משוועת לו תמיד.
אני מבין.
גם את.
לא צריך יותר משנינו.
