SERENITY

אין לי כוחות

יש תקווה כל בוקר שהיום הכל יהיה שונה.

שנלמד לשחק ביחד,

שאלמד להפסיד.

אשליות עפות סביב כמו עטלפים בחושך ואני רוצה אור.

לא קל לטייל ואני מצולק ועייף.

וצריך כבר לצאת מהמיטה ולהתלבש.

כי תקוות של הבוקר מחזיקות בקושי עד הצהריים אז צריך למהר.

תמיד זה מגיע בלילה.

מרץ, מחשבות, חוסר שקט.

אני יוצא לסיבוב על הטיילת ומקבל ממנה הודעה.

"אני שומרת על דירה של חברה רוצה לקפוץ?"

הדירה קרובה, אני מתחיל ללכת לכיוון.

אני מגיע לדירה ושולח לה הודעה שתפתח את הדלת.

היא פותחת אותה בתחתונים וחולצת תחרה דקיקה,

לא מצליח להתאפק וחופן את ישבנה ביד אחת, בשנייה תופס בשיערה ומקרב את שפתיה לשפתיי.

אנחנו מתנשקים והיא מתנשפת ומתפתלת.

היא מספרת לי שהיא יומיים בדירה בוהה בתקרה בשקט ואנחנו שומעים שירים של פעם ובוהים בתקרה יחד.

ידה מתחילה ללטף אותי, אני מלטף לה את הראש.

היא מתנשפת, אני אוחז בצווארה היא מתחילה לחייך.

אני מסובב אותה על הבטן ושולף את החגורה

ישבנה נע מולי, ממתין למגע.

אני מצליף והיא נאנחת, מתפתלת.

לפעמים היא לוחשת תודה.

אצבעותיי מטיילות על גופה, עוברות בין רגליה, חום ורטיבות מקיפים אותן

אני שם אצבע בפיה, ועוד אחת.

ביקשתי ממנה להתהפך על הגב, היא מצייתת.

ראשה נוטה מטה מחוץ למיטה, אני מחדיר את אצבעותיי לפיה ופותח אותו, היא מוצצת אותן ופיה חם, בידי השנייה אני מצליף בין רגליה עם החגורה.

אני שם את קצה איברי בפיה. מתחיל לזיין את גרונה לאט.

גופה מתפתל, יש לה שדיים קטנים ומתוקים, אני צובט פטמה וגופה מתקשת.

אני הופך אותה ומחדיר אצבע לישבנה. היא ממשיכה לשאוב את איברי בתאווה.

היא מבליטה את ישבנה ואני מחדיר עוד אצבע לתוכו הוא צר ולוחץ על אצבעותיי.

אני שולף את איברי מפיה וחודר אליה, אצבעותיי ממלאות את פיה.

ישבנה מעוטר סימנים מהחגורה,

והגומות הקטנות בגבה מטריפות אותי.

אני גומר בתוכה, היא ממהרת להסתובב וללקק את שאריות הזרע.

אנחנו נשכבים מתסכלים על התקרה ומקשיבים לשירים של פעם.

קצת שקט

שונא את התחושה הזאת של חוסר שקט.

שונא כשאני לא מצליח להירדם.

ואיתך איכשהו זה שונה,

עדיין אין לי שקט ועדיין אני לא נרדם.

אבל איתך אני מרגיש מלא ושלם.

כל דבר אחר מרגיש מזוייף

אני צריך להרגיש.

 

 

 

 

בואי,

התקרבי אליי,

אני אנשך, אכה, אתנכר.

וכשכל זה לא יצליח,

אחייך כמו מובך מיופייך.

אין בי חומות שיישברו, יש בי רצונות וגחמות, להט ודיכאון, ציניות שמכסה על סדיזם.

תחששי!

היא לא מנידה עפעף.

בוהה בעיניי בעיניים בורקות.

מבטה זחוח, יודע הכל, מכיל.

כשידי מורמת ומבטה מופתע אני מתחרמן.

אבוז לך, את תצחקי.

אסטור לך, את תחייכי.

מגבירה בי את הרצון, כמעט מתפוצץ.

זעם מתוק, תסכול, חורק שיניים מחוצפתך.

מבטי הופך רעב,

בראשי נשתלים תסריטים ורצונות,

רוצה לשלוט בך, להחליט, לענג, להכאיב, רוצה שתהיי הצעצוע שלי.

אשחק איתך שעות, ימים ולילות, אלטף ואכה, לא אתן לך מנוחה.

אספק לך שלווה, נברח מכל מה שקיים.

ניצור ונהרוס.

ייללי ובואי הנה, אני רוצה ללטף אותך.

 

 

• 850 לספירה – גילוי הקפה
  גילוי הקפה אפוף אגדות ומיסתורין:אגדה אחת מספרת על רועים בהרי תימן, שהבחינו כי ערנות העזים גברה לאחר שאכלו פירות של שיחי הקפה. הם פנו לאנשי דת, אך אלו חששו כי הפרות הם פירות השטן והשליכו אותם לאש. ריח הקלייה הנפלא שעלה מן האש הצליח לשנות את דעתם של אנשי הדת, הם בישלו את הקפה במים וניסו את המשקה. הקפה גרם להם לעירנות שהייתה עבורם מתנה משמיים.
  אגדה אחרת מספרת על רועה צאן בשם חאלדי, ששם לב שעיזיו נעשו חסרות מנוח בעת סיוריו באתיופיה, וזאת לאחר שאכלו גרגירים אדומים משיח מקומי. אותו חאלדי טעם בעצמו את אותם גרגירים שיצרו אצלו תחושה של חיוניות ושמחה.
  אגדה נוספת מספרת שכאשר הנביא מוחמד היה חולה שלח אליו אללה מלאך עם משקה שחום בשם "קהווה". המשקה לא רק שריפא אותו מיד אלא אף סייע לו להפיל ארבעים גברים מאוכפיהם וללמד 40 נשים את רזי האהבה.באותה תקופה היה נהוג פשוט לאכול את פולי הקפה וידוע שנזירים אתיופיים ללעוס את הפולים על מנת לשמור על עירנות.

• 1100 – הקפה מעובד לראשונה
  צמחי הקפה מעובדים לראשונה בחצי האי ערב, הקפה נקלה לראשונה ומופק ה "קהווה". הקפה התפשט במהירות צפונה מתימן למכה ולמדינה ומשם לערים הגדולות בעולם המוסלמי – קהיר, דמשק, בגדאד ואיסטנבול.

• 1553 – בית הקפה הראשון
  בית הקפה הראשון מוקם באיסטנבול על ידי שני סוחרים סורים אשר מתעשרים במהירות.

• המאה ה- 17 – הקפה מגיע לאירופה
  במסגרת המסחר הער בין וונציה לארצות צפון אפריקה חדר הקפה גם לאירופה וונציה הוא המקום הראשון בו שתו קפה באירופה.בית הקפה הראשון הוקם באיטליה בשנת 1654, באנגליה הוקם בית הקפה הראשון באוקספורד בשנת 1650, בשנת 1675 היו כבר 3000 בתי קפה באנגליה. לצרפת הגיע הקפה ב 1669 בעקבות ביקור השגריר הטורקי. לוינה הקפה מגיע ב 1683 כאשר הטורקים משאירים שקי קפה רבים לאחר תבוסתם במלחמה. לברלין הקפה הגיע רק ב 1721.

• 1690 – 1723 – הקפה מתפשט בעולם
  הצרפתים וההולנדים הם אלו שגרמו להתפשטות הקפה בעולם כאשר שלחו אותו לגידול לראשונה לקולוניות בניהן ציילון, איי הודו המזרחית והמערבית וגינאה הצרפתית.

• 1727 – הקפה מגיע לברזיל
  סגן אלוף בצבא הצרפתי הבריח צמחי קפה מגינאה לברזיל מה שבדיעבד שינה את ההיסטוריה של הקפה. בעקבות כניסת הקפה לברזיל ובשילוב כוח העבודה הזול שם, חלה עליה ניכרת בתפוקת הקפה העולמית והקפה הפך ממשקה האצולה למשקה עממי. במהלך המאה ה 19 ברזיל הפכה למונופול קפה למשך רוב המאה ה 19 וה 20 אך מדיניות שמירה על מחירים גבוהים הביאה לכניסת ייצרניות קפה חדשות בניהן קולומביה, גואטמלה ואינדונזיה.

• 1882 – אב טיפוס ראשון של מכונת אספרסו מוצג לראשונה בצרפת

• 1901 – מכונת האספרסו הראשונה (לואיג'י באזרה)

• 1933 – מכונת האספרסו האוטומטית הראשונה (ד"ר ארנסט אילי)

• 1938 – תחילת עידן הנס
  בעיקבות כניסתן של מדינות חדשות למעגל ייצרניות הקפה ושבירת המונופול של ברזיל בשוק הקפה, נוצרו עודפי קפה רבים בברזיל. חברת נסטלה החליטה לנצל עודפים אלו והמציאה את הנס קפה.

***הניק מומצא! תוכן השיחה פחות***

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:היי

KAGERO:לגמרי

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:מה?

KAGERO:כאילו, היי לך בחזרה..

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:אוקיי..

KAGERO:אז מה?

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:סתם משוטטת, הניק שלך נראה מעניין, מה הוא אומר?

KAGERO:לא יותר מדי, רנדומלי סוג של, שלך אומר משהו?

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:אמממ כן.. נפקנית זו זונה, זונה קטנה

KAGERO:בת כמה את?

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:28

KAGERO:ואת נמוכה ודקיקה?

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}: אני 168 וקצת מלאה

KAGERO:אז איך את קטנה?

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:סתם זה כינוי

KAGERO:זה פרסום מטעה, עילה לתביעה, גם אצלי זה סתם כינוי, אנשים מנסים לייחס לכל דבר משמעות הרת גורל, למה זה טוב?

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:לא הבנתי

KAGERO:לא קריטי

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:אז כמה זמן אתה בכלוב?

KAGERO:כתוב בפרופיל שלי

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:לא קראתי

KAGERO:ואם היה כתוב שם מה הניק שלי אומר?

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:אין לי כח להיכנס לפרופילים

KAGERO:אז לא שמת לב שאני תפוס, ואח של דודו אהרון

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:באמת?

KAGERO:לא, הייתי ציני, דודו אהרון היה מת שזה יקרה.

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:אני בכלוב 6 שנים, פעם היה פה יותר איכותי

KAGERO:אומרים את זה על כל מקום / אתר / מועדון / בר / מסעדה / עיר / עולם, זה המשפט הכי נדוש בעולם "פעם היה יותר טוב" פולני להחריד..

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:אבל זה נכון

KAGERO:לגמרי..

למה את פונה אליי אם את משוייכת?

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:סתם לדבר..

KAGERO:למה שלא תדברי עם זרבוב אכזר?

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:כי הוא עסוק

KAGERO:גם אני עסוק

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:אבל אתה פה

KAGERO:אולי בגופי אני פה, ברוחי אני בסשן עם מישהי

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:לא הבנתי

KAGERO:את מחפשת לקבל היום מכות בתחת ממני?

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:אני משוייכת, רק אדוני מכה אותי,

KAGERO:קראת את הבלוג שלי?

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:אני לא קוראת בלוגים

KAGERO:מהשיחה בינינו עולה שאת משועממת קמעא.. תקראי אותו, יש שם מספיק חומר להעביר לך את הזמן.

אני חוזר לצוד פסיבית כלוביסטיות פנויות שיש להן רק דברים מטונפים בראש ולחות משוועת בפושפוש.

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:אתה מחפש פה רק סקס?

KAGERO:בעיקר מתכונים לריזוטו תמרים, אבל אם יש סקס אני לא מתנגד במידה ועומדים בתנאי הסף

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:והם?

KAGERO:תקראי את הפרופיל שלי ותקראי את הבלוג, אם תישאר בך לחלוחית של עניין, שוחחי עמי. מראש אני אומר לך, זה לא יקרה.

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:למה?

KAGERO:את משוייכת

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:ואתה תפוס

KAGERO:תקראי.. זה יעשה לך רק טוב.

זזתי לחפש מתכונים לריזוטו תמרים

נפקנית_קטנטנה{זרבוב_אכזר79}:טוב, ביי

אלו היצירות היותר וניליות שלו..

כתוב משהו מרתק,

משהו סוחף,

משהו שיותיר אותה עם פה פעור,

חשוף בפניה את רגשותייך העמוקים ביותר,

את סודותייך הכמוסים.

אולי ההפך?

כתוב משהו מזלזל,

תביע בוז,

תראה שלא אכפת לך,

תן לה להרגיש כמו פיסת אבק.

מה מטרתך בכלל?

למשוך את תשומת ליבה,

לגרום לה לחייך,

לסקרן אותה,

להעלות אצלה צורך,

להרטיב אותה.

אני יודע מה אכתוב!

קגרו : "ערה?"

לפני אלפי שנים אם הייתי עושה קסם עם קלפים לעדר של ניאנדרטלים תמימים כנראה הם היו חושבים שאני מכשף,

האמת היא שרוב הסיכויים הם שהם לא היו מבינים מה קורה פה ומה לעזאזל אני רוצה מחייהם.

התמימות ואי הציפייה הופכים דבר למדהים, למרגש, אפילו קסום,

משה רבינו כביכול הכה סלע ויצאו ממנו מים.. ביג פאקינג דיל!

אני לוחץ על כפתור במכונה בקצה השולחן שלי ויוצא ממנו אספרסו, נראה אותך עושה את זה מוישלה.

בקיצור, טו ביזנס.

שישי בלילה ראינו סרט אימה / גור צרפתי בשם "" (קדושים מעונים)

סרט על כת כלשהי שמאמינים שכדי להיטהר צריך להתענות ולהגיע לרמה של.. קדושים מעונים,

ובתהליך הם לוקחים נערות דקיקות וענוגות ומענים אותם בסאדיזם הכי ביזארי שיש,

חשמל, חתכים, אין אונים, חסך חושי.

הם לא תפרו שם איברי מין אבל קדחו כיסוי עיניים לגולגולת שלהן.

אין מילת ביטחון, אין דרס קוד, אין כלום.

זוועה מה שהנערות האלה עברו בסרט,

מוחי החולה קיבל עוררות מהצפייה בו.

למרבה הבאסה חבר שלנו שישב וצפה בסרט הוא טבעוני והמחזות היו יותר מדי בשביל ליבו הרך,

לא יכל לשאת יותר את הזוועה,

הפסקנו את הסרט באמצע וכל אחד התפזר לביתו מהורהר וטוב לבב.

זיק של חרמנות ניצת בעיני,

זה לא כל כך נדיר,

הזיק הזה קיים בעיני באופן תדיר, מי שלא מכיר אותי חושב שאני חוטא בשמחת חיים.

הגענו לדירה,

הלכתי לפינה מאחורי הספה,

יש שם שקית עתיקה מתקופת הצבא,

בתוכה גליל של חבל צניחה שחרחר,

הוצאתי אותו.

נעמדתי מאחוריה,

מקלף ממנה את חולצתה, מעסה את גבה מעט.

שנינו עומדים,

ידי תופסת את ידיה ומקפלת אותן לאחור.

ידי השנייה לוקחת קצה חוט ומתחילה לכרוך אותו סביב ידיה,

סביב מרפקיה, חזה, רגליה.

היא ניסתה להתנגד,

הפעלתי כוח,

היא אמרה לי "די, אין לי כוח לשטויות שלך, תפסיק, אני אהרוג אותך".

כולה קשורה.

זרקתי אותה על המזרן,

רגלייה צמודות אחת לשנייה,

ידייה מאחורי גבה,

פניה מרוחות על המזרן.

שלפתי את החגורה והתחלתי לנגן,

צלילי הצלפות נשמעו בהרמוניה יחד עם ציוציה,

"איי" , "פאק" , ועוד שלל אקורדים של עונג.

ישבנה האדים כמו תפוחים שיש בסרטים.

כרכתי את החגורה סביב צווארה,

משכתי את ראשה אליי,

ידי נשלחה לפיה,

פותחת את לסתותיה,

איברי חודר לגרונה.

סנטרה מלא נוזלים,

עינייה אדומות,

כבר זמן לא מועט שאני מרחיב את גרונה באיברי,

דמעות בזוויות עיניה.

השארתי את אצבעותי בפיה לדיראון עולם, כמעט.

ידי סוטרת ללחייה בחוזקה,

מחליקה מעט מכל הנוזלים שמכסים את פניה.

שוב סוטר,

ושוב,

חזק יותר.

כך כשהיא קשורה,

נחה על בטנה,

פניה מרוחות ברוק,

נשכבתי על גבה,

איברי חודר לכוס שלה,

הוא חם מאוד,

רטוב מאוד,

מעניין מדוע.

אני גוהר מעליה.

מושך בשיערה,

מרים את ראשה לאחור אליי.

עינייה נעצמות,

היא מקללת אותי,

מברכת,

אומרת לי שאני טוב,

אומרת שהיא תדקור אותי כשאשחרר אותה.

היא כבר לא מצליחה לדבר.

מתנשפת,

מזיעה בכל גופה,

מבריקה,

רועדת.

אני מרגיש את רגלייה מתקשות, נרפות.

עולה בי צורך עז לגמור.

קראתי בספר של אודטה דנין שזרע טוב ללחץ דם בריא,

אני מסובב אותה על גבה,

מקרב את איברי לפיה,

פותח אותו,

ממלא אותו זרע רותח.

היא מסתכלת בעיניי,

מכושפת.

מחייכת מעט בעוד היא בולעת את כל הטוב שהרעפתי עליה.

אני מתיר אותה מקשריה,

נשכב לצידה ושם את ראשה על חזי,

היא מתכרבלת עליו כמו האפרוח הכי מתוק שיש.

משם הכל נעשה מעורפל ודביק.

אני זוכר שחשתי רעב וירדתי לקיוסק לרכוש לי חטיף כעכים שבורים פריך בטעם חרדל ודבש.

כשחזרתי היא הייתה עמוק בתוך חלומותיה,

למחרת בבוקר היא אמרה לי שהפתעתי אותה,

היא לא הייתה מוכנה,

וזה סחף אותה כמו כישוף.

נו שויין.. א שיינע ביצ'.

 

האדם נברא בשביל חופש ובכל זאת מחפש שעבוד,

הייתכן?

גם בחופש אדם נכנע למסגרת שהוכתבה לו,

דוגמאות?

• אם אני בחופש אז אני חייב לשבת על מלא חול מול מלא מים ולעשן טבק דלוח דרך נרגילה וללגום וודקה בחושה עם משקה אנרגיה בניחוח שתן סוסים
• אם אני בחופש אסור בתכלית האיסור שאהיה בבית או בארץ
• אם אני חופשי אני צריך לעשות קונטרסט של כל מה שאני עושה כשאני לא חופשי
• אם אני חופשי אני חייב לשעבד אדם אחר בשביל לחזק את תחושת החופש שלי (וכך משעבד עצמי למטרת שעבוד אותו האדם)
• אם אני חופשי אני חייב לשים שיר של דודו אהרון וללעוס גת
• חופש אמיתי יש רק בתאילנד/הודו/דרום אמריקה/אמסטרדם/ברלין/סיני/תל אביב/פתח תקווה

עבדו עליכם? עליי?

אנחנו מנסים להתאים את עצמנו למסגרות גם בחיפוש אחר הבריחה הרגעית מהן?

• שולט אמיתי לא מנשק
• נשלטת אמיתית לא מסרבת
• בדסמר ממולח לא מחבק
• שפחה חרופה לא מבקשת כוס מים כשהגרון שלה מתייבש
• אם אין צלב בחדר זה לא סשן

(מחוקי המרקיז דה סאד שנכתבו בדם שפחות וריר בתולות)

שמא זה בולשיט?

כניעה זה מעולה,

אבל האם את נכנעת למסגרת שאת מחזיקה בראשך?

או האם את נכנעת למאסטר האכזר משפיט הנשים העילאי שלמולך?

ובמידה וכן,

האם הוא מכניע אותך לפי מסגרת שקיימת בראשו?

גיבובי חוקים שהוא שמע ליד השירותים בדנג'ן וקרא בכללי ע"י אי אילו דינוזאורים מנדטוריים שקלטו את אותה תורה בתור לפיפי בברלין לפני שהחומה נפלה?

האם אפשר להכניע מישהי מתוך בחירה חופשית ומתוך חופש השולט ליצור את שעבוד הנשלטת?

או שמא יש להשתמש במתכון:

1 חפץ זר ברקטום

3 חפץ קר ומנוכר בכוס

1 חפץ חד בדגדגן

2 פלייר פטנט בפטמות

 5 כינויי חיבה "תולעת","כלבה","סמרטוט","אוסף חורים לח לשימושי"

5 אצבעות בפה

סטירות והצלפות בין לבין באינטרוול של אחת לחצי דקה בסדר הבא:

       מכה, "את בסדר?", מכה, "את בסדר?", מכה, "את בסדר?", מכה "את בסדר?", מכה, "את בסדר?"...

 

נשלטת באה עם ציפיות לסשן, שולט התעורר בבוקר עם ציפיות גם הוא.

צריך להגיע לעמק השווה?

להתעלם מציפיות הנשלטת חלילה?

להתעלם מציפיות השולט (שולטות מלמטה עליתי עליכן ביצ'ז!)?

להתעלם מכולם וללכת לעשות מה שעושה לי נעים באיבר המין שיושב בין האוזניים שלי ולקוות שבתהליך היא תחווה עונג עילאי ועקב כך תרכוש לי סט בובות של פאוור ריינג'רס ליומולדת?

לאחר ששאלתי את עצמי,

אני חושב שאני יודע את התשובות שלי...

כמו שאליסטר קראולי כתב:

אין אלוהים מלבד האדם

 

1.

לאדם נתונה הזכות לחיות לפי חֻקוֹ -

לחיות כדרכו לפי רצונו;

לעבוד כרצונו

לשחק כרצונו;

לנוח כרצונו;

למות במועד ובאופן שברצונו.

 

 

2.

לאדם נתונה הזכות לאכול כרצונו;

לשתות כרצונו;

להתגורר היכן שברצונו;

לנוע כרצונו על פני האדמה. 

 

3.

לאדם נתונה הזכות לחשוב כרצונו;

לדבר כרצונו;

לכתוב כרצונו;

לרשום, לצייר, לפסל, לחרוט, לעצב, לבנות כרצונו;

להתלבש כרצונו. 

 

4.

לאדם נתונה הזכות לאהוב כרצונו: -

"טלו מהאהבה כמידת צורככם ורצונכם לפי רצונכם,

בזמן, במקום ועם מי שברצונכם."

 

5.

לאדם נתונה הזכות להרוג את אלה המאיימים על זכויות אלה. (לא חוקי!)

 

 

החופש שלי נמצא בראשי,

היא מוציאה ממני חופש שהספקתי לשכוח.

אני לא מונוגמי ולא טוטאלי ולא למדתי מנהל עסקים,

אני נרקיסיסט, ספק מיזנטרופ ספק מגלומן, ציני ומכור לפיצה.

היא חושפת טפח ומכסה טפחיים,

ואני רק רוצה לגמוע ממנה עוד ועוד,

לגמוע בשקיקה.

יום אחד היא תסב לי עונג,

יום אחד היא תכאיב לי בלי לשים לב.

כל זה חלק מתהליך,

אי אפשר לדלג על שלבים בתהליך, בגלל זה אולי הוא תהליך.

הצלחה זה לעבור מכישלון לכישלון מבלי לאבד התלהבות (צ'רצ'יל).    

 

חליתם? נפגעתם? נעלבתם? עליתם על שגיעת קטיב? אל נא תחזיקו מרמור בליבכם ותיידעו אותי, מבטיח להתייחס לכך בכובד ראש.