לפני 10 שנים. 24 בספטמבר 2013 בשעה 17:00
הוא אף פעם לא נעלם,
בספק אם הוא יכול להעלם בכלל,
כל פעם,
כמו שעון,
תמיד מגיע.
לפעמים חזק,
לפעמים יותר.
איך היא תראה?
מה היא תלבש?
שערה יהיה אסוף?
פזור?
איפור שחור בעיניה?
שפתיה אדומות?
ורודות?
איך גופה נראה באור הירח?
איך חיוכה יגיב להומור?
להיות אגרסיבי?
להתחיל לאט?
לרצות?
להתעלם?
מה עובר בראשה?
להחמיא לה על הנעליים?
על הגוף המשגע?
לבהות בישבנה?
איך להפסיק לבהות בו?
לחדור לעיניה?
למה היא מריחה כל כך טוב לעזאזל?
כל שאלה כזו הולמת בתוכי כמו פטיש.
מרגשת,
מפחידה,
מרתקת,
מזינה אותי בציפייה.
תמיד אותן תחושות,
שאלות זהות אך שונות.
תמיד לפני שאני פוגש אותך.