בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

SERENITY

מציאות / חלומות בהקיץ / פנטזיות / נונסנס
לפני 11 שנים. 12 באוקטובר 2013 בשעה 19:12

כל פעם אנחנו יושבים באותן המסעדות,

חודש עבר מאז שראיתי אותך בפעם האחרונה,

ישבנו אתמול במסעדה חדשה,

נראה מקום נחמד.

התיישבנו בחוץ,

היה מזג אוויר ממש טוב,

התיישבתי מולך,

מסתכל עלייך בחיוך קל,

הרגשתי ספק רומנטיקה ספק חרמנות.

כולי לבוש בשחור,

אמרת לי שאת אוהבת את זה.

הזמנו ראשונה והזמנו עיקריות,

אפילו אכלנו קינוח.

היה ממש טעים והייתה אווירה טובה,

הסתכלת עליי כל הערב,

אפילו הצלחנו לפתח שיחה מעניינת,

לא נגעתי בפלאפון פעם אחת,

גם את לא.

אמרת לי שזה השירות הכי טוב שקיבלת בארץ,

שמתי טיפ בהתאם,

אמרת לי שפלירטטתי עם המלצרית,

חייכתי,

אמרתי שרק הייתי נחמד.

שאלת אם נמאס לי ממך,

אמרתי לך שלא,

אבל הוספתי שאני מתגעגע לימים שהיית מתנפלת עליי כמו חתיכת בשר,

לפעמים אני עייף מליזום,

בא לי קצת לחוש שוב את החייתיות שלך,

כמו חתלתולה על קראק.

הסמקת,

לא היה לך מה לומר,

הגענו לדירה,

אמרת שאת מפוצצת,

נשכבת על הספה,

הדלקת טלוויזיה.

הלכתי למיטה,

הדלקתי טלוויזיה,

נרדמתי לאחר כמה דקות.

לא יודע אם ישנתי שעה או פחות,

התעוררתי,

ראשך בין רגליי,

איברי בפיך,

זה ממש נעים,

את מוצצת אותו עם קצת שיניים,

חזק,

וכנראה ניסית להעיר אותי.

ידי תופסת את ראשך,

דוחפת אותו למטה,

מכווינה אותך,

עיניי פוגשות את עינייך,

את משדרת לי מבט שלא קיבלתי ממך הרבה זמן,

זה מגרה אותי.

את מתיישבת עליי,

מחדירה את איברי לתוכך,

משחילה את עצמך עליו לאט,

את ממש צרה שם,

אני על גבי,

עדיין לא התעוררתי לגמרי,

מתקשה להחזיק את עיניי פקוחות,

הן עדיין מנסות להיעצם.

את רוכבת עליי,

מזיינת את עצמך,

ידי נשלחת לישבנך הקטנטן הזה,

חופנת אותו,

הוא כל כך קטן,

קצת מוצק,

הכי מושלם שיש.

אני סוטר לך בחוזקה,

צליל המכה חותך את השקט שאני שרוי בו מאז שנרדמתי,

אני סוטר שוב.

את מושיטה לי רצועה,

אני רואה את החגורה שלי,

אני שם לב שהיא על צווארך,

קילרת את עצמך,

מושיטה לי את קצה החגורה.

אני אוחז ברצועה,

מושך אותך אליי,

מנשק לרגע את שפתייך,

מפיל אותך למיטה,

מסובב אותך על פנייך,

מפשק בעזרת ברכיי את רגלייך,

חודר אלייך כשאת על בטנך,

אני מעלייך,

פנייך נמחצות על הכרית,

אני אוחז את ידייך בידי,

חזק,

את שלי עכשיו.

אני אוהב אותך כך על הבטן,

ידייך בשליטתי,

ידי השנייה בפיך,

חוסמת אותו,

זה מראה מחרמן ויזואלית.

אני מרגיש אותך מכווצת את עצמך על איברי,

את רוטטת,

מתנשפת דרך אפיך,

עינייך נעצמות.

אני שם כרית מתחת בטנך,

סוטר לישבנך,

מושך את ראשך לאחור בעזרת החגורה,

איברי ממש רטוב ממך,

הבוהן שלי רטובה מפיך,

אני מחדיר אותה לישבנך,

מרגיש אותו מתכווץ,

ונרפה מעט לאחר כמה זמן,

אני מוסיף עוד אצבע,

אני מוציא את איברי מהכוס שלך,

מציב אותו מול פתח ישבנך,

את מזיזה את גופך לאחור מעט,

מחדירה אותו לתוך ישבנך,

קצהו בתוכך,

לאט את ממשיכה,

מכניסה את כולו,

אני מרגיש אותו צר,

לוחץ על איברי.

את מתנשפת לאט וחזק.

אני מזיין אותך,

ידי אוחזת בידייך מאחורי גבך,

ידי השנייה אוחזת בחגורה ומושכת את צווארך מעט לאחור,

"התגעגעתי אלייך" אמרתי.

אני מרגיש את עצמי עומד להתפרץ,

אני שולף את איברי,

גומר על גבך,

זרע לבן זולג במרכז גבך כמו נחל סמיך.

את מרפה את כל גופך,

ידי משחררת את האחיזה מידייך.

את קמת להתרחץ,

את במקלחת,

אני נכנס למקלחת,

מרים את קרש האסלה,

אני צריך להשתין,

את פותחת את הוילון,

יורדת על ברכייך,

פיך פתוח,

אני מסתובב אלייך,

מכוון את איברי לפיך,

את מחייכת,

לשונך בחוץ,

ידייך מתחת לפיך שומרות שלא תפספסי טיפה.

אלוהים כמה שאת יפה,

כאילו קמנו לתחייה מתוך מוות ששקענו לתוכו בטעות.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י