סרטן הגדי

שעה אני אצלך.

מה??? באמת?? אמממ מוזר

מוזר למה?

בגללנו.

תסתמי.

והסערה שבא יצאתי אליה לא משתווה לסערה שאיתה נכנסתי אליה. ובה. היא שומעת את הדפיקה וצועקת לי פתוח. אני נכנס ומבין שהיא עדיין מתארגנת בחדר.  אני נושם עמוק ומחכה. היא יוצאת עם השיער הטרום מטאטא שלה וזוג משקפי קריאה סקסיות. ואז אני תופס אותה חזק בזרועותייה ומוביל אותה למזבח בחדר השינה שלה.

לא...רגע...אנחנו צריכים לדבר.

תסתמי את הפה זונה. ומוביל אותה בכח למיטה שלה. היא לובשת מן כותונת סגלגלה ארוכה עם טייץ תואם וסריג בורדו. או משהו כזה. אני מתנפל עליה ומועך אותה שוב לפינה של הפינה של הפינה. חולץ בזריזות את בגדיי המיותרים וחודר באבחה אחת ומעט לחה את החור של התחת שלה. היא פולטת צרחה ולא מסוגלת לזוז מתחת לידיי המצמיתות.

קורע את הטייץ שלה מעליה ומתחיל לדפוק את הזונה שלי חזק בתחת המלכותי שלה. מכה עם כף יד חסינת כאב את העכוזים שלה. ימין ורק ימין. לפעמים על שמאל. חזק. בעוצמה. 

לא אכפת לי. את יודעת שלא אכפת לי. השכנים זו בעיה שלך. לא שלי. וממשיך להספינק בה בעודי מזיין אותה ומועך אותה לקצה של המיטה. 

פעם אחרונה שאת עושה דבר כזה ללא רשות זונה. פעם אחרונה שאת לא מדברת איתי לפני שאת נותנת לרגש להשתלט לך על המחשבות ובאופן אימפולסיבי לעשות דברים שאת תתחרטי עליהם. וממשיך לאנוס את הזונה הזו בתחת. הולם רק יותר ויותר ויותר. ברך שמאלית שלי דורכת על היד השמאלית שלה והיד הימנית לופתת עד חסימת עורקים את מפרק יד ימין. הרגליים שלה מפרפרות וזה נראה כאילו אני מנסה לדווש באותה שוכבת על בטנה. זה מגלגל אותי מצחוק. לא אכפת לי. 

ורק בגלל זה את מקבלת עכשיו כמו זונה טובה בתחת. לא מגיע לך שאזיין אותך בכוס. מעכשיו רק בתחת. את צריכה להיות זונה אנאלית. אחרת איך תסתדרי עם כמות הלקוחות והגברים שאביא כדי שיזיינו אותך .  זין אחד בכוס. שני בפה. תעשי ביד לשלישי. אולי גם לרביעי. מבינה זונה? את חייבת ללמוד לקבל בתחת. כדי לקבל את כמות הגברים שיבואו לזיין אותך. ובשלב הזה היא כבר נמחקת מתחת לשיער המטאטא שלה. 

אני ממשיך לזיין אותה בתחת ולא מפסיק . משתמש בקיר מאחוריי כדי לקבל זינוק קטן ורק הולם בה חזק יותר. הפדחת שלה מקבלת מכות קלות בקיר. ואני רק ממשיך וצוחק צחוק מתגלגל ומרושע אבל כנה. יש רופאה בקהל?! אני מגחך. כי יש פה זונה שמקבלת מכות בראש. 

99 שקל. זה הסכום שאת תקחי לשעת עבודה בחורים שלך זונה. 99 שקל. יודעת למה זונה? כי אני אתעקש שתכיני עודף של שקל ותחזירי להם. לא...לא תרומה...ולא לעגל למאה. את תחזירי להם עודף של שקל והם יכניסו לכיס. וזהו. ולא מפסיק לרגע לזיין אותה עמוק בתחת. ובשלב הזה היא כבר מאבדת הכרה. המח נמחק. השמדה. 

היא מתעוררת לאיטה עם הזין עדיין בתחת שלה. שששש לא לזוז זונה. אבל כמובן שהיא זזה וחוטפת תריסר ספאנקים שלי לאינצ' מאד מדוייק בעכוז שלה. ומי שמכיר את הספאנקים שלי יודע. היא מפסיקה לזוז. ואז אני מחכה. לא לזוז. מתעקש ושוב נותן ספאנק על כל תזוזה של סמ. היא נאנקת קלות מתחת לשיער המטאטא. אני ממשיך לחכות. לאט לאט הזין מאבד מזקפתו בתוך התחת שלה. אני ממשיך לחכות . אגרוף היד שלי על הראש שלה מצמית אותה לביעותים שלה מתחת לסדין. היא מחוקה ובהכרה מלאה. 

עוד לא לזוז. והזין שלי ממשיך להרגע. להצטמק לאיטו ולהיות רפוי יותר ויותר. עוד לא זונה. עוד לא. מה אומרים זונה? והיא מגרגרת ומהמהמת ועושה כל מיני קולות של חיות רק לא את מה שאני רוצה לשמוע. 

ועוד ספאנק אכזרי על התחת שלה. מה אומרים זונה? אני רוצה לשמוע? והזין ממשיך לדעוך לאיטו בתוך התחת שלה. 

זונה טובה צריכה ...

צריכה מה?

צריכה לקבל בתחת.

עכשיו את כל המשפט.

אמממ זונה טובה צריכה לקבל בתחת. 

זונה טובה כ....?

זונה טובה כמוני צריכה לקבל בתחת.

ו

ואז ורק אז אני מתחיל להשתין לה בתוך התחת. קילוח של פיפי שקוף ולבנבן בתוך הטוסיק שלה. וזה מה שייעשה לזונה שעושה שטויות על דעת עצמה. 

היא שוב נמחקת ומנסה לעכל את מה שארע. סמנתי אותה עם הפיפי שלי בתוך התחת שלה. 

ואז שוב מוחץ אותה וסותם לה עם היד הגדולה שלי את הנחיריים שלה ואת הפה. ומחכה. וסופר. אחרי כמה שניות היא מנסה כבר להלחם על האוויר שחסר לה.

את צריכה להבין זונה. נשימה זה אוברייטד. זה שאת נושמת לא אומר שאת חיה. וזונה כמוך חיה בשביל חוסר הנשימה הזה. הרגעים האלה. דווקא הרגעים האלה שאת לא נושמת. רק בשביל זה. זה הייעוד שלך בחיים. ואת לא תשכנעי אותי אחרת. את זונה וחור ושפחה ועכשיו גם אסלה. ושום דבר לא ישנה את זה ולא משנה בכמה טייטלים תתחבאי שם מתחת לחלוק הלבן. 

מניח לה לנשום והיא משתעלת ונושמת בכבדות ורק אז אני יוצא מהתחת שלה ומחבק. חזק. ולא מרפה. זו היתה פעם אחרונה שאת עושה את זהזונה שלי. פעם אחרונה.

"מי אמר לך שמותר לך להתעסק בדברים שלי"??

אני נכנס הביתה בסערה ומוצא את הקטנה בעמדת העבודה שלי בבית עם הלפטופ שלי וסוגרת אותו ברגע האחרון.

"סליחה אבא...לא התכוונתי" ומביטה בי בעיניים של חתולה עזובה. מבט שהזכיר לי את החתול מ'שרק'.

אני פותח את המחשב והיא מכניסה לעצמה אצבעות לכירסום. מביטה בי חוששת מעט.

אני קולט פורנו קשה שהיא ניסתה להסתיר. 

"כמה זמן את כבר עושה את זה קטנה"?

"אמממ הייתי סקרנית...סליחה אבא...אני לא אעשה את זה שוב".

היא לובשת את הפיג'מת הלו קיטי שלה. השיער הג'ינג'י שלה בשתי צמות נפרדות. 

אוחז לה חזק בשיער. לופת את שתי הצמות שלה לכדי אחיזה אחת. 

"אמרתי לך כמה פעמים לא לגעת בדברים שלי קטנה".

"אני יודעת אבא...סליחה אני לא אעשה את זה שוב...."

אני מתישב על הספה הקרובה ומשעין אותה עלי ומרים את שולי המכנס ההלו קיטי שלה למעלה. חושף ישבן צחור ותפוחי.

ואז היא מקבלת ספאנק מצלצל על העכוז הימני ומייד אחריו על השמאלי שזה לא יקנא.

"איייי " היא מייללת מאימת הידיים שלי ומנסה לשלוח ידיים אחורה להגן  על מה שיישאר מהעכוזים שלה. אבל היד הפנויה מונעת את זה ממנה.

ועוד אחד. ועוד אחד. אני לא אומר לה לספור. אני עושה לה עד שלדעתי זה יספיק לי. 

"אני חושב שקטנה פשוט לא לומדת את העונש ואבא יצטרך לדפוק אותה חזק על זה". 

"לא אתה לא אבא...קטנה תהיה ילדה טובה מעכשיו לאבא...מבטיחה מבטיחה...." ומנסה ללכוד את מבטי. 

אני נאנק ומתרווח על הספה והיא מוצאת את מקומה בין הרגליים שלי. מחטטת אחר הזקפה הנדיבה ופולשת ללא רשות אל לבין רוכסן מכנסיי.

"מה את חושבת שאת עושה"?

"אממממ מנסה לעשות לאבא נעימי שהוא יוותר לי הפעם" ומנשקת את הזין שלי דרך התחתון המיותר.

"זה לא יעזור לך קטנה. לא הפעם"

"אבא יסלח לי...אני אהיה ילדה טובה".

אני נותן לה להסיר את המהמורה ולהכניס את הזין לפה. היא מביטה בי בעיני העגל שלה עם הזין שלי בפה. 

"אני יודע שתהיי קטנה...אבא יודע".

מוזג לעצמי עוד כוס קולה דיאט כי זה מה שיש במקרר. אני שותה אצלי רק מים ואצל אחרים קצת פוזל. מתיישב על הספה שלא נגמרת ומסתכל על מסך כבוי.  משעמם. ואני לא טיפוס שמשתעמם. Ever. אצלי אני תמיד מוצא מה לעשות. 

לוקח את הכוס וקם לחדר שינה. היא רובצת שם. מעולפת. איבדה הכרה. מסתכל עליה בעודי לוגם. מפושקת מעט. עם התחת העסיסי הזה מולי. מעניין אם היתה מתעוררת מזה. מניח את הכוס על שידה גבוהה ועולה למיטה. מפשק מעט את רגליה ומכוון את עצמי ומתחיל לדפוק אותה. בכוס.  הזונה המדהימה שלי נשארת מעולפת ואני רק מגיש 2 אצבעות לבדוק דופק. על כל מקרה.  מחליט לצאת כלעומת שבאתי.חזרה לסלון עם הכוס דיאט קולה. 

נכנס לנטפליקס מוצא סדרה על עורך דין נוכל שאני מת כבר לסיים את העונה האחרונה .זה נראה לכן מוזר? שקט. גם בדירה. גם אצלי ובעיקר אצלה. פחות זיוני מח. הייתי צריך לעשות את זה בכל זמן שאני פה. אני מוצא שזה לא מעניין אותי ללכת איתה לסרט ולשבת שתוקים מול מסך רק יותר גדול. ולא מעניין אותי להיות איתה במסעדה ועוד אחד כמוני שגם המבורגר ב16.90 יספק אותו באותה מידה. מעדיף להיות איתה רק במיטה ולחולל את הגוף המפואר שלה. שוב ושוב ושוב. עד שאחד מאיתנו יתעלף. היא ברב המקרים .ועצם המחשבה מזקירה לי. 

חוזר לחדר השינה ושוב דופק אותה מעולפת בכוס. מזיז את האיברים שלה כשל גופה ומזיין אותה. גומר עליה בקול תרועה על התחת שלה. ומשאיר את הזונה שלי לישון שם. עד שתתעורר. אחכה לה כמה שצריך. ממלא לעצמי כוס חדשה וחוזר לרבוץ מול המסך. עוד שניים שלושה פרקים נשארו לי לסאגה הזו. זה נראה לכם מוזר?! ואולי זה מה שאני הייתי צריך. כנראה.

ולהשלמת התמונה

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=81489&postid=1353819

-בן כמה אתה שוב?

-32

-מצוין. 

-ולמה מצוין?

-כי אני לא רוצה להביא לה לקוחות זקנים. 

-אוקיי

-אז ככה. ההתנהלות שלנו תהיה ותשאר בטלגרם. ללא שום פלטפורמה אחרת. אני לא רוצה לדעת מה השם שלך. ואתה לא תדע את השם שלי או שלה.

-אווו זה מצויין לי. אני מעדיף ככה.

-נהדר. ואם תהיה מרוצה מהזונה ותבוא לעוד מפגשים ככה זה יישאר. ללא שום החלפת פרטים. היא לעולם לא תדע מי זיין אותה. מי דפק אותה ומי השתמש בה לצורך העונג הפרטי שלו. 

-מעולה. בגלל ש...

-היא תהיה עם מסכה כזו שהיא לא תראה אותך ואתה לא תראה אותה . כמובן עם חורים שתוכל לזיין אותה חזק בפה.

-פאקקק. אני אוהב את זה.

-הארוע יקרה במקום ניטרלי. לא אצלי. בטח לא אצלה.

-אוקיי.

-אנחנו סכמנו על xxxx שאתה משלם על שעה. 

-אמת.

-הסכום הזה נשאר ביננו. היא לעולם לא תדע כמה שלמת על שירותיה כזונה. זה ביני ובינך בלבד. אם תרצה להמשיך מעבר לשעה אתה מוסיף xxx לכל חצי שעה.

-הוגן.

-התשלום הוא מזומן בלבד. לא בהעברה.לא בביט. לא בפייבוקס.

-למה?

-אני רוצה שהיא תראה את המזומן בעיניים ששילמו על שירותיה. לא ברמה שהיא תוכל לספור אותו אבל תראה.

-אני מבין. בסדר גמור.

- בהתחלה אני אהיה איתכם באותו חלל החדר. אם יסתדר לנו הכוונה לי ולך אנחנו נדפוק אותה ביחד. 

-מצוין.

-ועוד משהו חשוב. היא תתמרד. וחזק. זה מה שהיא. זה מה שהיא עושה. היא לא כנועה. אני מביא אותה לשם . היא חזקה. היא תתמרד ותבכה.ותשכנע אותך בכל מיני מניפולציות מפגרות למה לא ולא ולא ולא.

-ואוו אבל איך...

-אמרתי לך אל תדאג .אני שם בהתחלה ואני לא מתכוון לוותר לה. אז תחליף איתי מבטי עיניים לאשרר שאתה יכול להמשיך. אתה יכול להיות אגריסיבי כמה שאתה רק רוצה . ברוטאלי ואלים למעט כמובן סימנים בפנים. בכל זאת יש לנו פרסונה ציבורית לתחזק.

-ברור.

-ועוד משהו. אין אדום. אין מילת בטחון. אתה תהיה איתי בקשר עין ואני אדע. אדום בשבילה זה רק עוד מילה כדי להפעיל מניפולציה עליך. ואם לא תהיה חזק זה יעבוד. 

-ואוו. מדהים.

-הדבר אחרון. השיר הזה הולך להתנגן ברקע. חלילה לא בלופ. גם לי יש גבולות. אבל אני רוצה שהיא תשמע את זה. מן בדיחה פרטית ביננו.

-חחחחח גדול.. 

-ויהיה כיף. אתה תראה. היא זונה מדהימה. באמת מדהימה. יהיה מדהים. 

זה מוקדם מידי. דברי איתי באביב.

אחרי הכשלונות והנפילות. 

אחרי הפרצוף העקום, הקיצה המוקדמת והלילות הלבנים .

אחרי עוד כמה עשרות זיונים וכיבושים .המספרים והספירות. הספרות והספקות. 

החורים השחורים ואופק האירועים .

אחרי הניקים של הכתיבה ותאי וידויים בבלוקים צהובים.

ומשהו בי השתנה מאז. האם לטובה?! האם לרעה?!

והפסקתי פשוט לחטט בצלקות קיימות.שומר מקום של כבוד לחדשות. ומהרהר אם להסניף כריות או קושיות.

דברי איתי באביב. הגשם ינקה את הכל. ואם לא את הכל אז את הרב.וישאיר ניחוח הדרים באוויר .וטחב שמסתלק.

אחרי השתיקות המביכות והמבטים הצלולים. בין הטורקיז לאוקיינוס שבפנים. וים של עננים. 

אחרי שנחווה עוד פגיעות ופרידות. ונזקק את מה ששתקנו לצעוק .ולדבר.

אחרי שנתכחש לאמת הפתולוגית ונתנחם בייאוש הכל כך נח. 

ונסתיר את הרגשות מאחורי אורגזמות ואקסטרים. אחרי הקפה של לפני והרבה אחרי הסיגריה של אחרי.

אז דברי איתי באביב. ואם לא באביב הזה אז באביב הבא. ואם לא בבא..כנראה נהיה שם גם בגלגול אחר.

סלח לי אבי כי חטאתי. לאחרונה אני ממעט להגיע אליך. בחמישה חודשים הראשונים הגעתי כמעט מידי שישי. מעט לפני כניסת השבת. ומתפרק כאילו זה היה אתמול. 

משהו מאז נכבה ונדלק. מן אור ראשון שהעלים את הצל. הערפל שהתפזר. האבן שנגולה. שמיים מעוננים. 

בהתחלה עוד היו לי למחשבות לעבור לדירה שלך. לרשום אותה עלי. וחברה טובה אמרה לי לשחרר. להניח לזה.  להמשיך הלאה. לשחרר. להרפות. לאהוב זה לשחרר 

ולא היית רק אבא אלא חבר טוב. שומר הסוד. אולי לא כל הסודות אבל כאלה שיכולת להכיל. הכעס נעלם ונכחד כלא היה. מלבד הכעס עלי. שלא טפלתי בך טוב יותר. שלא הייתי ער לאזהרות. שום דבר לא חשוב יותר. הכל מתגמד .הפסקתי לחלום. ולקוות. 

הבורשט של שבת בבוקר. גם ביום הכי חם בשנה. משחקי השחמט שלאחרונה זה אני זה שניצחתי ונתתי לך פור. התיקונים הקטנים שהיית עוד עושה. בערוב ימיך. ארוחת בוקר ישראלית על צלחות ממאה אחרת . אחחחח הבירה הקרה על חוף הים.

ומאז זה משתחרר יותר. נבנה לפרקים. זמנים של גאות ושפל. הגאות היא החיצונית. בפנים זה תמיד היה השפל. כעוף החול אני מכור לתחיות. לקום שוב מהעפר שגדלתי עליו. הכל פתאום מסתדר. מתיישב. מתחדד. דווקא בלכתך. נבנה מחדש . פיסה אחר פיסה.

סימנים של גאות ושפל. עכשיו זה השפל החיצוני . המכתב ההוא בתיבת דואר קטנה שהשמיטה לי את הרגליים מהרצפה. צומת דרכים סואנת וסימן שאלה אחד גדול. אבל למה. ולמה עכשיו . וזו הגאות הפנימית. תעצומות הנפש. אנחנו לא אנשים שנשברים. מקועקע בdna. זה מה יש .ועדיין ללא הכעס . לאהוב זה לשחרר .

שישי בכניסת שבת ואני מבקר את אבא. מזמור שבת מהכריזה  של בית העלמין. רעש טרקטורונים בשדות מסביב. ושכן לקבר אחר שמשאיל לי מצית.  סלח לי אבי כי חטאתי. זה חודש מאז ביקורי האחרון. שפל וגאות. שפל של דמעות. גאות של . של... שוטף את המצבה כאילו זה משנה באמת משהו. מחליף נר. נשען עם שתי ידיים. לא מבקש עזרה. לא מדבר לאוויר יותר. לאהוב זה לשחרר. מביט אל האבן הסמלית. המשמעותית. מקשיח את הגב. מביט בעיני טורקיז. ולוחש. תודה.

היא מסדירה נשימה ברגליים מפושקות ומח מרוקן עם ראש שמוט לאחור מחוץ לגבולות המיטה והתודעה. מחזירה את הגוף המחולל שלה למיטה ושולחת יד רחוקה עם אצבעות יבשות לזין  הרפוי שלי ומתחילה לשפשף. 

אני מעיר את החוצפה שלה עם סטירה מהדהדת. 

או שאת עושה את זה באהבה או לא בכלל. וחלילה לא לגשת אליו כמו פולניה זקנה שלא יודעת מה לעשות. 

ואם את הקטנה של אבא אז ניגשת אליו כמו הקטנה של אבא. היא מבינה את הרמז ומתקרבת לאט לאט לזין.

מלטף לה את הראש ומפשק כדי לתת לקטנה יותר מקום שם בפנים.

את צריכה להתייחס אליו כמו אל צעצוע. חדש. ובכל פעם. גם בפעם המיליון החודש שאת מוצצת , עדיין תתייחסי אליו כאל צעצוע חדש. שהרגע קבלת. נוצץ ועסיסי. קבור באריזת מכנס ועם צלופן בדמות רוכסן. 

תסתכלי עליו בעיניים נוצצות ומבט רעב. לטיפה קטנה עם קצה הלשון. כאילו חוששת שפן תעירי חיית בר. לשחק עם האצבעות העדינות שלך. ללטף אותו לכל אורכו.

וכמו הקטנה שלי אחד לאחד היא מבצעת. נכנסת לתפקידה. כאילו לא עזבה אותו לעולם. והזין מגלה נכונות חדשה. הצעצוע שרק ערג למגע וליחס. 

אל תכניסי אותו ישר לגרון שלך כמו פולניה סתומה שחושבת שזה סוג של כפתור ותוך שניה הוא יעמוד לך בפה. יש לצעצוע הזה חושים חזקים למונוטוניות של בנאליות. של חשיבה של עצלנים. את צריכה להשקיע כדי להיות נאנסת ראויה. 

היא מכניסה בחשש את הכיפה לפה ומצרפתת אותה בתוך הפה. מנסה לזיין בלשונה את החור הקטן של הכיפה.

כן קטנה? זו הדרך שלך לזיין את אבא? ממשיך ללטף אותה. חושבת שמגיע לך כל הטוב הזה? 

יד מלמטה מערסלת את הביצים המלאות. כורסא רכה למלכים. ואז ליקוק אחד ארוך מהבסיס של הזין עד לקצה העטרה. 

יופי קטנה. אני אוהב שאת לומדת מחדש את כל זה. זה הרי התפקיד שלך. ראשון במעלה. קודם לכל שאר הטייטלים שלך. לענג ולספק את אבא. 

והצעצוע שמח שמצא חברה חדשה לשחק איתו. ובהזדקרות נדיבה מלמד את קטנה את חוקי המשחק עמוק עמוק בתוך שפתיה. 

בשפתיי חרסינה היא בולעת בשקיקה את הזין שמתעבה לאיטו בפיה. ופוזלת אלי עם מבט רעב. קטנה שרק רוצה שאבא יזיין אותה כל היום. 

תופס לה את הראש ומדביק לביצים שלי. כורך את רגליי סביב ראשה שלא תצא. הקטנה אוחזת בירכיי. מנסה לצאת. בהתחלה בעדינות. 

אבל אני ממתין. הצעצוע עוד לא סיים. מחייך את אותו חיוך זחוח. תכף אבא יזיין אותך קטנה. וקטנה בינתיים רק נלחמת באוויר. באוויר שאין לה.

ולעולם לא עוד תתייחסי לצעצוע הזה כמובן מאליו. מבינה קטנה? 

הדיסוננס הזה שבין האגרסיביות שלי לבין המתיקות שיוצאת מפי מטריפה אותה. 

אני יוצא ממנה כשהיא מריירת ושוב חוזרת לנקודת ההתחלה ומסדירה נשימה. 

הופך אותה בצביטת סרטן על ירכיה ועל בטנה . וחודר עמוק עמוק לקטנה שלי. עכשיו אפשר להתחיל לשחק. 

ובכל פעם נראה שהיא מגלה פינה אחרת של המיטה. 

כמו קטנטנה שלוקחים ממנה את הצעצוע לחודש ואחרי חודש היא מגלה בו עניין חדש. כאילו חדש ממש.

אני מוצא את עצמי מכוון לשם. לפינה של הפינה של הפינה של המיטה.

שאני רומס ומזיין ובועל אותה שם. 

עם הדבש והעוקץ. עם המר והמתוק. 

עם הריתוק של היד הגדולה על מה שנשאר מהפרצוף שלה. מאחד את הלשון שלה עם הקורה של המיטה. 

למקום ההוא שבו נגמר המזרן והמסגרת של המיטה נחשף. 

כשאני חושב על זה אני די בטוח שהיא הספיקה לעשות בדיקת איכות לכל המסגרת של המיטה. 

לפעמים זו פינה אחרת של מיטה. ובה מעבר לה יש תהום. והראש זולג החוצה ואיתו המחשבות. 

כמו הדם שזורם למח ככה המחשבות נוטפות ממנו החוצה.

לפעמים גם הפינה נגמרת והראש שלה פוגש את הראש של המיטה. ראש לראש. 

כמו שני איילים מתנגחים. ולא בטוח מי מנצח. 

אני מוציא כרית קטנה שמפרידה בינהם כמו שופט בקרב האבקות בזירה. 

ואז דופק אותה מספיק חזק כדי שתתנגח בראש. בקטנה. ממש בקטנה. 

אני לא יודע איך שולחן המטבח עומד על תילו אבל המיטה לפחות מתחילה להשמיע צלילים של כניעה.

ממש כמו הכוס שלה. והמיינד שלה. רגע לפני שקיעה. ניצוצות של הבנה.

לפעמים הסדין הוא זה שנכנע ומתקפל. מאבד את גבולותיו . ונתלש. 

בשארית כוחות של מודעות היא מנסה להדק אותו חזרה למזרן אבל אז אני פשוט מציע את הראש שלה. 

מציע את הסדינים על הראש שלה וממשיך להרוס אותה משם והלאה. 

יום אחד.  יום אחד היא פשוט תוותר. יום אחד היא לא תוכל יותר. יום אחד היא פשוט תכנע.

המיטה.

פעם הייתי אולי אחרת. הייתי רואה בעבודה 3 עובדים עומדים במקום וישר הייתי צועק 'הקדימו את יום השואה ולא אמרו לי? חזרה לעבודה.' 

אבל גם הם שמו לב לשינוי בחודשים האחרונים. אני לא שם. בדיון עם אחד מהם שחשב שמתנכלים לו הגענו לזה שהכל מיותר ומתגמד. כל הכעסים על הדברים הקטנים. הלא חשובים באמת. אני כועס על אדם אחד אם כבר. על עצמי שנה לפני שאבא נפטר. שהייתי יכול לטפל בו טוב יותר. להכיר אותו טוב יותר. ושום דבר אחר כבר לא משנה.

כמעט חצי שנה אחרי ואני מקפיד כל שישי לבקר את אבא. לפני כניסת שבת. ולפעמים בשבת. הכל התהפך. ונראה לי שמאותו יום התחלתי לחשב את קיצי לאחור. הגעתי לגיל שבו הוא הביא אותי לחיים. 

שמתי לב שאני מגלה מוטיבציה ותשוקה לדברים שאני משאיר אחריי מאשר לחיים האלה. בין אם זה המכתבים. או זכרון ההופעה בפאריז עם הבכור. או הנכסים שאני רוצה לקנות ולהשאיר אחריי. ילד מזדקן. Dead man walking. לא מאשים אחרים יותר. לא מתלונן. צר מבעבר .שום דבר כבר לא משנה .בוגר יותר. סלחן יותר. ותרן יותר.  ובעיקר לוקח אחראיות. 

If the night turned cold
And the stars looked down
And you hug yourself
On the cold, cold ground
You wake the morning
In a stranger's coat
No one would you see
Ask yourself, 'Who'd watch for me?
'My only friend, who could it be?'
It's hard to say it
I hate to say it
But it's probably me
When your belly's empty
And the hunger's so real
And you're too proud to beg
And too dumb to steal
You search the city
For your only friend
No-one would you see
You ask yourself, 'Who could it be?
'A solitary voice to speak out and set me free'
I hate to say it
I hate to say it
But it's probably me
You're not the easiest person that I ever got to know
And it's hard for us both to let our feelings show
Some would say
I should let you go your way
You'll only make me cry
But if there's one guy, just one guy
Who'd lay down his life for you and die
It's hard to say it
I hate to say it
But it's probably me
When the world's gone crazy, and it makes no sense
And there's only one voice that comes to your defence
And the jury's out
And your eyes search the room
One friendly face is all you need to see
And if there's one guy, just one guy
Who'd lay down his life for you and die
It's hard to say it
I hate to say it
But it's probably me
I hate to say it
I hate to say
But it's probably me
I hate to say it
I hate to say
But it's probably me
I hate to say it
I hate to say
But it's probably me

ללא תגובות.