play בבקשה עם קריאת הפוסט
הוא מטפס על סולם בגיל 87 כדי להתקין מנורה. המטפלת מתחננת שלא יעשה את זה. שהוא עלול ליפול. תחזיקי רק את הסולם. אני לא אפול. והוא לא.
לעשות עם הנכדים את שמורת תל דן בגיל 82. עם ההליכה שלא בדרך סלולה וישרה. עם מעט הפסקות ובלי תלונות. מוקדם מוקדם בבוקר. כשכל השמורה שלו ושל הנכדים. להצטלם ליד המפלים.
מסרב לתת לאחרים לבשל במקומו. לנקות במקומו. לעשות במקומו. מסרב להתנייד בתחבורה ציבורית בגיל 87 כשכוחו עוד במותניו. המרחק לבנק זה רק 2 קמ.
המטבח היה אחד מממלכותיו. מעוגות ותבשילים. בשר אדום.בשר לבן. מרקים ועוגות. הקציצות שלא יחזרו. המרק שלא יחזור. הבורשט שלא יחזור.
כשביריון עם ילדים מאחורה מקלל ומאיים עליו עם שני ילדיו שתפס לו את מקום החניה, הוא רק מסתכל עליו במבט הקלינט איסטוודי שלו וללא שום זיז פחד על פניו הוא אומר לו בשקט: "זה לא יפה לדבר ככה ליד הילדים" והביריון נוטש.
בכל אירוע משפחתי הוא מסמר הערב. רוקד ושר גם בגילו המתקדם. מספר בדיחות. גם גסות. שירי עם רוסים עם קורטוב של הומור. הוא הנואם במפגשים חשובים. עם הרבה הומור עצמי וקריצה עם שירבוב לשון לילדיו ההמומים מאחורה.
שומר על קשר עם גרושתו וממשיך לדאוג לשלומה וצרכיה. עשרים שנה אחרי שעשתה לו את המוות. רק מאוחר מידי היא תבין שהוא היה החבר הכי טוב בחייה.
לא צריך טכנאים. בקושי נותני שירות. ידע לעשות הכל בבית. ברמה של מקג'יוור. לתקן נעליים ושעונים. מדפים רהיטים כלובים וקירות.
לא מדבר על השואה. לא הופך עצמו לקורבן. שומר בהדיקות על קשר של שתיקה לגבי מה שהיה. שחלילה לא נרחם או נסתכל עליו אחרת.
עושה הסכם חשאי עם אחיו הגדול בן התשעים שאנחנו לא מתפנים לבית חולים ונשארים בבית. כי מי שמתפנה לבית חולים לא יוצא ממנו. נבואה שהגשימה את עצמה.
לשרוד התקף לב קשה 4 ימים בלי להתלונן. בלי לדעת שזה התקף. רק כאבי גב. מסרב לקבל טיפול. מסרב לראות רופא.
להחליט להלחם פעם אחת אחרונה. להבין בהיותו מורדם ומונשם שהוא לא יצא מזה כשם שנכנס. מחליט לקחת את גורלו בידיו. להחליט בעצמו על מותו. לא להיות לנטל או מעמסה. לא להיות שבר כלי ולאבד צלם אנוש. הייתי עצמאי עד הרגע האחרון וככה אמות.
לתת לנו להבין שהוא השלים את המשימה כשבת הזקונים הביאה את בכורה רק לפני חצי שנה. כל הילדים בעלי משפחות. לכולם יש ילדים. דאג לבתים לכולם. לא החסיר דבר. בחייו. ובמותו. אפשר ללכת.
מוקדש לך אבא. אני מתגעגע.
