סרטן הגדי

כל מה שצריך הוא דחיפה אחת קטנה.

היא יושבת על דופן תא המטען הפתוח. אזוקה בידיה מאחורי גבה. גאג משומש על הפה. עיניה הפקוחות אטומות תחת אותו צעיף משי סגול.

אזיקי עור תואמים גם על רגליה. שמלה שחורה הדוקה. ללא תחתונים. רק כחמש דקות אחרי.

נושמת בכבדות. מתרגשת. זו הפעם הראשונה שלה. לא שלי. היד שלי על החזה שלה. דחיפה קטנה. זה כל מה שצריך.

דאגתי לרוקן את תא המטען. מארגז הצעצועים . צריך כבר להחליף אותו כבר. מהשמנים המחוייבים בנוהל. את כסאות הנח ומשחק לוח שאני צריך למכור העברתי למושב האחורי. רפדתי איכשהוא את הגב של המושבים האחוריים. היא תקבל מכה. בהחלט. אבל לא מכה שתהרוג.

הודף אותה מעט לכיוון תא המטען. דחיפה קטנה וזה הכל.

האחרונה לא היתה קשורה בכלל. רציתי לנסות. אפשרתי לה עוד לסמס לקבוצת תמיכה שלה תוך כדי שהיא שם שהכל בסדר. עוד מצאנו מקום נטוש כדי להכניס אותה לשם אבל לא נטוש מספיק כדי להוציא. חיכיתי המון עד שהעובר ושב יעברו.

לפחות הפעם זו חניה פרטית.

'אבל אם תהיה תאונה...ומישהו ייכנס בך מאחורה...'. עוד התלוננה לפני שקשרתי אותה בלובי של הבניין שלה.

מי ייכנס ברכב שלי מאחורה בעיר הזו באחד לפנות בוקר? חשבתי לענות לה. אבל רציתי שתעבור את זה עם הספק. עם חוסר הוודאות.

'יש מצב'.

דחיפה קטנה וזה הכל. קדימה.

כשנסענו לשם אני זה שדחפתי. בדרך חזור זו את שדוחפת. דוחפת את עצמך פנימה. בידיעה שאת תקבלי את המכה. מוזמנת לנסות להזהר. היד שלי עדיין מאוזנת על החזה שלה. קדימה חצופה קטנה. דחיפה קטנה וזה הכל.

בדרך לשם ניידת משטרה עוד עוצרת מאחוריי ברמזור. אור אדום שממאן להתחלף. ואני מרגיש משועשע. השתקתי את 88FM. הגניחות שלה מתא המטען זה כל המוזיקה שאני צריך כרגע. מעניין אם אם מסוגלים לשמוע את בדל הגניחות שלה.

היא נפלה מהדחיפה שלי פנימה לתא. מקבלת מכה בראש מהגב של הכסאות. מזל שרפדתי את זה בשמיכות. גם את רצפת התא עצמה. מהסס אם להבא עוד להניח עליה את המדף הפנימי ועליו עוד חפצים. כנראה שלא. אני מסדר אותה קשורה בתנוחת עובר בתוך תא המטען המרווח. מוודא שהכל בסדר. מלטף אותה ומסדר את השיער שנפל על הפנים. תהנהני פעם אחת להכל בסדר ופעמיים ללא. היא מהנהנת.

פעם אחת.

היא עדיין יושבת על דופן תא המטען. מרוגשת ורטובה. אני מוציא את הפון ושם ב-bluetooth את מאיר אריאל.

עיניה בוערות אליי. ואני עם החיוך הזומם שלי. תכנסי כבר לאוטו ונסע. נותן פרשנות אחרת לדמעות המלח שלה. דחיפה קטנה. זו את שדוחפת את עצמך. היד המאוזנת על החזה נותנת לה פור של התקדמות. השאר שייך לך. דחיפה קטנה כלבה קטנה.

כל מה שצריך הוא דחיפה קטנה. היא עוד מהססת.

אני מסתכל מסביבי. שבת לפנות בוקר. אף אחד לא נמצא שם. קדימה שפחה. דחיפה קטנה...

היא מסיטה את ראשה לעבר תא המטען כמוודאת מראש את איזור הנחיתה. איפה להזהר כדי לקבל מכה פחות חזקה ואיך ליפול.

ואז אני דוחף.

נכתב לפני 5 שנים.