צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סרטן הגדי

כלבים מסתכלים עליך מלמטה
חתולים מסתכלים עליך מלמעלה
חזירים מסתכלים עליך בגובה העיניים

את הבלוג שלי קוראים קודם בלחיצת ]PLAY על הסאונד המצורף
לפני 13 שנים. 5 בינואר 2011 בשעה 7:15

עוד בהתארגנות למסיבה זה ממשיך. אתם מדברים על עניינים של בשגרה. מה עושים בשבת. מתי באים לאמא שלך. מה קונים לאחיין בן השנה. לקבוע תור לרופא לקטנה. כאלה.
אתם מתארגנים למועדון ששם היא השפחה שלך אבל בהתארגנות היא עדיין הרעיה והאמא. המנכלית של הבית.
ברגע שיצאתם מהדלת זה חייב להיפסק.
כבר ביציאה מהדלת כשאתה בטוח שהבייביסיטר הצעירה לא תוכל כבר לראות אתה אומר לה לרתום את הקולר לצווארה. לא לענוד. תכשיטים עונדים. מה שיש לה על הצוואר זה חפץ שייכות.
השינוי בהתייחסות הוא לא בה. לא קשור אליה. השינוי בהתייחסות קשור רק בך. אתה האחראי. זה מטאמורפוזה שאתה חייב להעביר את עצמך. חד וחלק.
אתה אומר לה לנהוג ויושב לצידה אם צריך. היא הנהגת שלך. אתה מתרכז. מביט לנקודה ריקה באוויר ומתאפס. זהו. אתה מביט עליה שוב. היא לא אם ילדיך מרגע זה. היא לא רעיתך ואשתך סודך מרגע זה. היא שפחה. תעשה את ההפרדה. את הנתק.
תשכח מכל מה שאתה יודע עליה. מכל מה שאתה מכיר .תהפוך אותה לאובייקט שהיא. חפץ. שפחת מין. כלי קיבול. חור. זהו.
מן הסתם זה לא חייב להיות רק ביציאה למועדונים אלא בכל סשן שהוא.
תכה אותה כאדון. תלטף אותה כאדון. אלה ליטופים אחרים. תסטור לה כאדון. בעיניים רושפות ומבט מצמית . לא בעיניים אוהבות וחיוך דואג. זה מה שהיא רוצה יותר ממה שאתה רוצה.
זה מתחיל בזוטות. הוראות קטנות. חסרות משמעות אולי בשבילך אך משמעותיות בשבילה. תדליקי לי סיגריה. תביאי לי משקה. תנקי לי את הנעליים. תגידי למלכה שם לבוא לפה אני רוצה לדבר איתה. תנקי את הסלון . תגיפי את התריסים. תסדרי. תארגני. תעשי.
במועדון אתה מוצא את עצמך מכה אותה עם שוט הזנבות שלך ורגע אחרי מלטף אותה ביד אימתנית ועוצמה. לא בעדינות. מלטף אותה רק כדי להרגיע. מלטף אותה כאקט של הכנעה. אקט של חינוך. אקט של משמעת. אקט של אובייקטיפיקציה.
זה יעבוד אצלה אותו הדבר. השינוי זה שלך יעשה את השינוי הזה בה. מילה אחת שלך בטון הנכון יעשה לה כבר את חצי הדרך לספייס. זה בדיוק החיבור אצלה בין הפיזי למנטאלי. היא לא תכנס לספייס רק מהמכות עצמן. לא ככה.
גם בדרך חזרה הביתה. גם באפטר קייר. גם בסיגריה של אחרי או בשיחה של אחרי. אתה שם כאדון שלה. לא כבעל. לא כאב ילדיה. תן לה לישון עם זה. עם ההרגשה הזו. על הרצפה או מכורבלת לידך. עם תחושת השייכות הזו. תחושת הללא ספק הזה. תחושת המלאות. ההשלמה.
כשאתה תעשה אובייקטיפיקציה לאשה שלך יקרה דבר אחד בלתי נמנע. דבר אחד שיעזור לה להגיע לשם. לאן שהיא רוצה. לדרך שבה בחרה. איתך. דבר שיעצים בה את תחושת השייכות והסיפוק בשייכות. יעצים את תחושת הנשלטת שבה. את תחושת האני שלה.
כשאתה תעשה אובייקטיפיקציה לאשה שלך, האשה שלך תעשה אובייקטיפיקציה לעצמה.

מישלי - תודה על ה"לרתום".


(האבן היקרה ואני חיפשנו את המילה הנכונה, אולי זו תתאים)

בוקר טוב
}{
לפני 13 שנים
השולט אור​(שולט) - מה אעשה בך חניבעל?
שוב ושוב ושוב, גם כשאתה מחויך וגם כשרציני - אני מסכימה איתך.
כשאני קוראת אותך מה שעובר לי בראש זה: באיש הזה יודע בדס"מ ויודע את שפחתו לא פחות משהוא יודע את אשתו.
הרבה כבוד לשניכם.
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - לגמרי.. שוב, כתיבתך כל כך מדוייקת, שזה פשוט...
לפני 13 שנים
חניבעל - מוגזם? בנאלי? מופרך? :)
לפני 13 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - awe inspiring...
לפני 13 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - הייתי בטוחה שהסוף יהיה שהיא עושה אובייקטיפיקציה לך. או שאתה עושה לעצמך.
לפני 13 שנים
חניבעל - יפה לך לזכור את הפוסט ההוא. ניסיתי באמת לא לעשות העתקה גסה אלא לחזור על נושא חשוב בזוגיות בדסמית.
לפני 13 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - זה לא רק בגלל הפוסט ההוא :) לכל אורך הטקסט זה נראה כאילו זה הולך לשם. למעשה לאורך כל הפרוייקט הזה של פוסטי הזוגיות (ואנא המשך, הם נפלאים אחד אחד ומעוררים הרבה רגשות ומחשבות), הנסיון הזה להסתכל על עצמך מבחוץ, או להסתכל על המעטפת של עצמך מבפנים - להגדיר לעצמך מה אתה צריך להיות ואז לנסות לעמוד בציפיה.

לפעמים אתה נשמע כמו שכיר של הצרכים שלה. וזה לא נאמר בנימה של ביקורת. ברור שזו תודעה זוגית.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י