סרטן הגדי

חיפשתי שם לחיית המחמד שלנו.
זאת שכולם אוהבים. אין רגשות מעורבים.
היא ידידותית למשתמש.
נעימה למגע.
כנועה בנפשה. נאמנה לשרת.
משעשעת אותי.
מענגת אותי.
היא ססגונית וצבעונית שזה מדהים.
היא רבת מעללים להפליא.
יודעת לעשות הכל.
כתבתי עליה פעם.
היא יכולה להיות מאד שימושית. פרקטית.
כסא. הדום. כל מה שאבחר.
כל מה שאצטרך.
היא תהיה אוזן קשבת.
וכמו האוזן שלה גם שאר החורים תמיד יזמינו ויהיו זמינים.
אני יכול לרכב עליה.
או רק להוביל.
להראות לכולם.
אני יכול גם לקשור אותה בפינה ולהשאיר אותה צופה.
להתיר אותה ולהריץ אותה מידי פעם.
לשחרר לה את העצמות.
וגם אם אבחר בה כקישוט או כשימוש,
החיוך לא ימוש ממנה.
היא תהיה מרוצה גם כפעילה וגם כסבילה.
היא תרבץ לה על השטיח ותנמנם.
תמתין עד שאשתמש בה.
לא תרטן. לא תתרגז.
היא תמיד תדע את מקומה.
וכמו כל חיית מחמד אהובה.
לפעמים היא כמו בת משפחה.
יודעת שדואגים לה.
שאוהבים אותה.
שלעולם לא נזניח ונתעלם ממנה.
ומידי פעם.
רצוי.
להזכיר לה.
שהיא יודעת והיא יכולה.
והיא תמיד.
רצויה.
קראתי לה.

פוני.



http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=253343&blog_id=7675