מסיבת חנונים. אנחנו יושבים בפינה מרוחקת ומסתכלים על הבאים כאילו נקלענו למסיבת כיתה ו' של האייטיז. המוזיקה אפילו תרמה לדמיון. מסיבת סקס ? פה במקום הזה?!? לי הרי לא היה אכפת אבל חשו התבייישה לחשוף טפח בפני העוללים הואניליים האלה.
בשעה הקרובה המקום כבר התחיל להיות עמוס . בחורה חשופת חזה כבר רקדה על שולחן הבר. בחורות בלבוש מינימאלי. ועדיין מסריח ואניליות.
נכנסנו למבוך שם מאחורה . מועדון של סווינגרס. מבוך של חדרי מיטות ו-וילונות. באחד הכוכים היה קרוס מזכוכית שחורה. אפילו לא מתקרב לדבר האמיתי. אפילו לא כזה שאפשר לקשור עליו. טעות קטנה בהנפה עם קיין או מחבט והיה קרוס.
אני משעין אותה על הקרוס בעמידה ולהנחית את נחת כף ידי הימנית. לפעמים תומך עם היד השמאלית באגן שלה. לפעמים בעורף שלה. לפעמים בשיער. וממשיך לעלות בסטים של הספאנקים. כבר מזמן הבטחתי לה.
הקיין זה קל מידי. את תלבשי סימנים וחרכי דם רק מכף היד שלי. עוד הרבה לפני הקיין. זה אולי ייקח זמן אבל יגיע.
סט של שלוש. סט של ארבע. סט של חמש. היא מבקשת להרגע מהיד שלי עם קיין במבוק ראטן . רגע זה לא אמור להיות הפוך? לנוח מהיד שלי עם קיין.
הואניליים מסביב עוברים את הכוך ומציצים מבעד לסורגי פלסטיק ארוכים. אחת מהן חוזרת כל כמה דקות עם בן זוגה. מציצה מהצד. נועצת מבטים שלא מטילים ספק. אחד אחר , ערס מחמד עוד פולט ''יאללההה תן לה'. ואחד נוסף מפזם בחיקוי של חכם חנוכה ''ואיי איזה צלילים'. וכמובן גם כאלה שלא מכירים את הכללים וכמעט שולחים יד כדי לגעת או שולחים את ''מלכתם' אלי שתבקש בשמם להימצץ.
סט של שש. סט של שבע. סט של שמונה. ושוב מנוחה טיפה לתחת עם קיין . ואז מגיעה פטיט צרפתייה שמציגה עצמה כדומינה ורוצה להצטרף.
