גרעיני עפולה

ערב, אתמול החזרתי לידך במעמד איש סב ובכי אישה,
עשרת שלוחי דם בתיבות עץ בקילומטר התשעים וחמישה.

ערב, לא הנקם הוא חלומי
אך אם ליל חלומך אובדן עלי חורץ,
השב יושב חלומך ערב,
השב יושב לך בארון של עץ.

אני נזכר כמה שאני שונא את הצבא, אבל לשם שינוי יש ערך בלבוא. 

לכל הסוטים והסוטות, שמרו על עצמכם!

פעם אחר פעם יוצא לי להיתקל בכל מיני פורמטים, בכל מיני נשים, שבשיחה ראשונית הכל עובד נורא נורא טוב.. עוברים פלטפורמה, ואופסי... "אני לא נפגשת"/ "אני רק פה כדי להסתכל". 

מה שיש לי להגיד לכן זה כושלאמא שלכן. 

עכשיו, אף אחד לא חייב לאף אחד שום דבר, אבל לשחק בצורה עמומה עם מה כן אפשר ומה לא אפשר, זה לא קול. 

אגב התופעה הזאת לא שייכת רק לכלוב, יש מדמנות של זמן וצומי חדשות לבקרים בטינדר, במבל ובכל אפליקציית היכרויות סטנדרטית. 

שיחות של שעות על גבי שעות, ואז אי רצון להיפגש - זה פשוט שוד של זמן. הרבה יותר פשוט להגיד "שמע, לא מתאים". אפשר גם בצורה בוטה "לא נמשכת, לא עובד, לא רוצה, אתה נראה כמו חרגול". אבל בקונטקסט - מתכתבים יום ואין קליק? בהצלחה, מורחים את זה שבוע? זה נורא. 

לא מתאים לך משהו? תרשמי. 

ממשיכים במסגרת המגבלות שמתאימים ל2 הצדדים? מגניב. 

גורמים לצד אחד להבין משהו אחד, ואז מנסים לכופף אותו למשהו אחר? וואלה תחנקו, זה בזוי. 

זהו. 

להאשים את העולם, עושים את זה כולם. 

להיות בעצבים, איך זה מגיע לי - ולמה אין שום דבר טוב עבורי?

אז אני נזכר כשאני מרחם על עצמי, שאת הרוב לקחתי בידיים. 

אולי לאחרים היקום סידר מתנות, אבל אם צריך אני אקח גם בשיניים. 

אז יום שבת, צהריים טובים, אתה לא קורבן. 

תרים את הראש, צא ותעשה משהו יבכיין. 

לקח לי הרבה שנים להבין שלפרגן זה בחינם, ומביא Value מטורף. החזר על ההשקעה של אינסוף. זה לא עולה כלום, חוץ מהצורך לנטוש מנגנוני מחשבה מטופשים. 

תפרגנו. 

אבל רובנו פשוט מבטאים את זה בצורה מסריחה. 

מוצא את עצמי חולם על פיסת זהב בפח זבל וירטואלי. 

שגם מעצמו, אדם יכול להתעייף. 

עייף.

אדישות מוציאה אותי מדעתי, 
למעט הזמן שאני מפגין אותה.

אז היא נפלאה. 

אנשים שהניק שלהם הם עומר השולט, נטלי המלכה, רחמים המלקה וברכה הוקשה, עושים לי אסוציאציה לאבי הטחול. 

חג שמח.