לפני 9 שנים. 17 באוגוסט 2015 בשעה 10:04
שבהם אף אחד לא בדירה.
אני שם כובע של ויקינג והולך לסלון.
פותח את החלונות, תריסים ואז מתפשט ומורח את עצמי בטחינה.
ואז בקול גדול אני מתחיל לשיר:"הו דון קישוט, אל תהיה כ''כ תמים".
לא עוברות 10 שניות ואני שומע מהשכנה :"יגאל הסוטה מקומה 3 עוד פעם התחיל עם השטויות שלו"
"מה את רוצה שאני אעשה עם זה חני?"
"לך תגיד לו משהו!"
"השתגעת?! פעם קודמת הוא הציע לי לק מהטחינה..אני לא מתקרב למשוגעים כמוהו"
או ככה לפחות נראית הפנטזיה שלי לפעולת תגמול לקריוקי של הבן הזין שלהם בימי חמישי.
בינתיים אני מסתפק בלזרוק גרעינים של אפרסק על האוטו שלו מקומה שלישית.
אז יש ימים.