אהבה, רק קצת אחרת

מתחיל למשוך בחוט,

אט אט הביצים מתחילות לצאת ממנה.

היא בוכה אליי להפסיק,

חרדה מלהישאר ריקה

בלי הגירוי התמידי שבתוכה

בלי מה שיחזיק אותה על הקצה.

אבל אני מחליף את תחושת הגירוי של המלאות

בנוכחות מתמדת של שפתיי סביב הדגדגן.

היא מתנשמת במהירות מטורפת

בין היבבות.

כבר מגורה עד הקצה, 

צריכה סוף סוף 

אותי

בפנים

ממלא

עד הסוף.

לכרוך רגליים סביבי

שלא אצא לעולם.

תיכף...