הפחד שניבט מענייך אמר לי הכל..
לא ממש סמכת עלי, אפילו העזת להגיד לי שעצם זה שאתה עדיין לא נכנסת לתפקיד שלך כנשלט ושאני כבר בתפקיד שלי כשולטת גורם לך להרגיש מעורער..
הערכתי את הכנות שלך ועדיין המשכתי בשלי..
אחרי כמה דקות של שאלות מכוונות ביקשתי ממך להתפשט, ישבת מבסוט על הספה ללא בגדים אך נשארת עם תחתון, "אני כל כך אוהבת נשלטים מחונכים שחושבים לבד שתחתון זהו לא פריט לבוש.. כשאני אומרת להשאר עירום הכוונה עירום כביום הוולדך".
צייתת והורדת גם את התחתון.
כרעת על 2 כשקילרתי אותך.. קום פקדתי בקול שקט.
נעמדת בשקט דרוך - הדרך שבה הבטת בעיני לא מצאה חן בעיני, החלטתי לקחת אותך לעולם שבו לא תדע היכן ומאיפה זה יבוא לך.. כיסיתי לך את העיינים ומרגע בו היית בחשיכה כאילו אמרת "נרגעתי".
שרטתי גבך קשות, כאשר סימני הרשת האדומים החלו להופיע על גבך החיוך עלה על פני..
חיממתי את גבך וישבנך עם השוט החדש שקיבלתי במתנה, מספר הצלפות ואז החלטתי להוביל אותך למקום שבו לא היית זמן רב.. החור השחור.
ביקשתי שתתיישב על השמיכה שפרסתי עבורך ולאחר שהתיישבת השכבתי אותך על הגב, שמתי לך כרית מתחת לראשך וביקשתי במתיקות שפתיים שתרים רגלייך, את ידייך סגרתי באזיקים פרוותיים ונעימים, ידייך נכנסו אל מתחת לרגלייך ושם חיברתי את האזיקים, יצרתי לך תחנת עגינה לידיים כשהרגליים מורמות.
חור התחת שלך היה פעור לרווחה, עכשיו אפשר ממש להנות, לקחתי את הקיין והלקתי אותך נמרצות במקצבים קבועים ובמדרגת כאב עולה על פי הטבעת..
תזוזות מוגבלות של חוסר נוחות החלו לבצבץ עם כל הלקאה אתה זז יותר ופתאום התחלת להתנשף, קולות אנחה מהולים בכאב נפלטו מפיך ללא שליטה.
שמתי כפפות על ידיי ועליהם חומר סיכה ושיחקתי קצת בפי הטבעת שלך, הרגלתי את התודעה שלך לזה שאני באיזור החור השחור.. אצבע נכנסה.. לאט חוקרת את עומקך לאט מרגילה את נוכחותה.. אתה מחייך, נעים לך.. אני נכנסת יותר ומוסיפה אצבע שניה, מרחיבה אותך קלות, עם כניסתה של האצבע השניה אתה הופך להיות חסר מנוחה לא נעים לך.. משכתי את האצבע השניה החוצה ואת הראשונה העלתי כלפי מעלה ובתנועת בוא בוא החלתי בגירוי מטורף.
כולך מתפתל ומתחנן.. כולך כחומר ביד היוצר, יכולת להבטיח לי עולם ומלואו ברגעים אלו ואני בסך הכל מכינה אותך לשלב הבא.. שיחקתי איתך עוד קצת עד שראיתי נוזל שקוף נפלט מאיבר מינך.. ואז ידעתי שאתה מוכן.. שלפתי את היד החוצה ובמהירות החדרתי לתוכך וו אנאלי עטוי קונדום.
בו ברגע שחדר אליך הוו האנלי התכווצת ופלטת באריכות.. "זה קרררר" ממש יבבת.. הזזתי קצת את הוו עד שגופך העניק לו את החום והתרגלת.. יצרתי נקודת עגינה נוספת בין הוו האנלי לבין הקולר שלך עם חבל קשירה ועכשיו כולך שלי.. ועכשיו אתה ממששש בידיים שלי..
שיחקתי איתך עוד ועוד משכתי את הכאב העברתי אותך לשלב העונג, פירכסת ברצון לגמור.. ובכל פעם שהתקרבת לקצה עצרתי.. ובכל פעם שהתקרבת לגבול שהצבתי לך עצרתי.. שעה שלמה של משחק אדיר. שעה שבה אתה נהנה ואני נהנית לראות אותך מכווץ..
שמתי את כף רגלי על פיך וביקשתי שתחמם את אצבעותי הקרות, משלא עשית זאת משכתי בחבל בעוצמה שהובילה את הוו עמוק יותר למערה השחורה שלך.
אנחת כאב נפלטה מגרונך.. "תחמם לי את הרגל כלב"..
משסירבת לעשות זאת.. חשבתי לעצמי.. זה לא גבול, לא ציינת את זה.. אולי אתה בספייס חזק, אולי אתה לא חש בטוב.. התכופפתי וקירבתי פני אל פניך "הכל בסדר?" שאלתי והנהנת בראשך לחיוב.. "יש סיבה שאתה לא מחמם לי את כף הרגל כמו שביקשתי?" הנהנת בראשך לשלילה..
כלבבבבבב, מה פתאום אתה עושה כרצונך?
סטירת לחי מצלצלת החזירה אותך לייקום, למקום הראוי לך..
שאלתי אותך "אתה כלבלב?" הנהנת בראשך.. קמתי והגשתי שוב את כף רגלי.. רק שהפעם אמרתי "בתאבון כלב" ודחפתי אותה לתוך פיך.
לסיום הסשן קיבלת 10 הצלפות קיין כשבכל אחת מהן ביקשת ממני סליחה על התנהגותך.
1 סליחה המחנכת אופק.
2 סליחה המחנכת אופק.
3 סליחה המחנכת אופק.
4 סליחה המחנכת אופק.
5 סליחה המחנכת אופק.
מכאן קפצת ישר למספר 8.. 2 סטירות לחי מצלצלות וספרנו מהתחלה!
