הרעש שבראש שלי..

זו הייתה פגישה עיוורת חד צדדית, אני ידעתי מי אתה ואתה לא הכרת אותי.

פגשתי אותך בצהרי היום בפארק שליד ביתי..

חיוך של מבוכה נמרח על פניך כשראית אותי, ירדת על 4 כשקולר קשור לצווארך, הצמדתי לך את הרצועה ויצאנו לטייל..

הלכתי איתך בקצב איטי מידי פעם מביטה בך אך בעיקר נהנית ממבטם של העוברים ושבים, המבטים ההמומים.. הקללות ומשפטי השוק שיצאו מפיהם לא ביישו שום אוהד עצבני במגרש כדורגל כשהקבוצה שלו מפסידה..

נהניתי לראות אותך מושפל, המשכנו לשוטט.. הפארק גדול, התיישבתי על ספסל במקום דיי מרכזי וחלצתי נעלי.. "אסור לנעליים שלי לפגוש באדמה.. תפוס" ומיד בצייתנות נפלאה אתה תפסת.

אחחחח, הצייתנות הזו זה גורם לי לאושר עילאי!

שאלתי אותך קצת על עצמך כדי להכיר אותך קצת יותר כדי לדעת מה מניע אותך, סיפרת לי בהרחבה על עצמך וככל שסיפרת כך השתוקקתי יותר לשמוע ולהכירך, ושלא תטעה לא התאהבתי.. פשוט הוקסמתי!

הכנות, הפשטות שבמילים שלך, חוסר המסובכות של כל הדברים הקסימו אותי.. בין סיפור לסיפור ביקשת את האישור שלי לעשן סיגריה.. בהתחלה סירבתי אבל ככל שהתארכה השיחה בינינו הסכמתי לך לעשן סיגריה בכל פרק זמן קצוב..

את שעות הצהריים העברנו בהמון שיחות קצת על עצמי הרבה עליך ומעט מאוד סשן!

הלילה החל לעטוף אותנו, האמת דיי נסחפנו על הזמנים, דיי הרגיש כמו 2 חברים ותיקים שנפגשו לקפה.. אמרתי "אני רעבה".. ואתה חייכת כי גם הבטן שלך השמיעה קולות רעב..

לקחת אותי לרוטשילד ישבנו בבית קפה, אכלנו שתינו שבענו וצחקנו המון.. באמת שהרבה זמן לא היה לי סשן שהתפתח בצורה שכזו לשיחה מעניינת..

אחרי ששתינו את הקפה ניצוץ מרושע הבזיק בעיני, הבחנת בכך והרכנת מיד ראש.. ידעת שיש מחיר לנחמדות הזו שלי.. שילמת את החשבון. אני המשכתי לשבת ולהביט בך, ואז בהפתעה גמורה רכנתי לעבר אזנך וביקשתי בנימוס "אני רוצה שתוציא את עצמך לטיול".. המשכתי "אני אעקוב אחריך לראות את ההתנהגות שלך".

הקולר עדיין סביב צווארך, ביקשת בהכנעה את הרצועה ואמרתי לך שהיא בתיק והרשתי לך לקחת אותה ממנו, חיברת את הרצועה לקולר, קמת מהכיסא בגאווה ומיד ירדת לארבע, הרצועה מונחת בפיך ואתה מוציא את עצמך מבית הקפה אל השדרה לטיול ערב..

אנשים הביטו בנו ולא הבינו מה פשר הדבר.. חייכתי שוב מסופקת ומעונגת, ההשפלה הזו כל כך גדולה, רואים אותך ככלב בשדרות רוטשילד – אין יותר רע מזה!!

הגעת לכביש כשאתה הולך על ארבע ועברת אותו אל השדרה, עקבתי אחריך כשאני מגנה עליך שאנשים לא יזיקו לך..

"עצור" פקדתי עליך ומיד אמרתי "רגלי" ואתה בהכנעה מושלמת נצמדת לרגלי, הלכת בקצב שלי, נעצרתי מול ספסל והחלטתי להתיישב הפעם לא שוחחתי איתך, פקודה נוספת השתחררה מפי "שב" ואתה התיישבת.. ליטפתי את ראשך נהנית מהמבטים מלווי סימני השאלה של העוברים ושבים, אחרי מספר דקות של שקט ביני לבינך והמון מבטים תוהים של העוברים ושבים עברה בחורה בשדרה וצחקה בקול רם כשהיא מצביעה עליך ואומרת לבן זוגה "יו תראה כלב אנושי", היא התקרבה ושאלה "אפשר ללטף" חייכתי ואמרתי "כן, הוא לא נושך"..