סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרעש שבראש שלי..

הסיפורים שלי הם אמיתיים, אלא אם ציינתי מפורשות שלא.



© כל הזכויות שמורות למחברת – המחנכת אופק.
זכויות הקניין הרוחני, לרבות זכויות היוצרים והזכות המוסרית של היוצרת ביצירות (הסיפורים) המופיעים באתר זה (הכלוב) הינן בבעלות היוצרת המחנכת אופק.
אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר – כל חלק שהוא המופיע באתר זה.
שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול באתר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמחנכת אופק.
לפני 6 שנים. 25 ביולי 2018 בשעה 20:08

אז שוב אנחנו מדברים, זה כמו מעגל קסמים ממכר כזה שבא עם ניחוח מתוק של מוכר וידוע..

את הסשן הראשון שלך עברת איתי בגבורה, שלב אחר שלב בגלגל הכאב ונהנית.. וגרגרת.. והרגשת שאתה על גג העולם כשזכית לטעום כל כך הרבה.

עבר שבוע.. 

יום שני בשעת בוקר מאוחרת ישבנו לקפה של בוהוריים, השתעשעתי איתך במשחקי מילים. צחקנו כל כך מבדיחות מפגרות ואפילו נחנקנו מצחוק במשחק שבו ראינו את העוברים והשבים ברחוב והמצאנו להם שמות. לא סתם שמות נתנו להם את הכבוד הראוי - שמות הח״כים ה״נפלאים״ שיש לנו במדינה.

בין צחוק לצחוק שמתי על השולחן פלאג אנאלי עטוף בשקית מתנה. אחרי כמה דקות ארוכות שבהן ״לא שמת לב לשקית היפה״ שאלתי אותך אם אתה סקרן לגלות מה יש פה?

 

את השקית לקחת בסקרנות וכשפתחת אותה הסתכלת עלי חצי מחייך חצי מהוסס.

לך לשירותים ושים אותו במקום הראוי. 

חזרת אחרי 20 דקות, סמוק וחסר נינוחות לשולחן. 

תשאלתי אותך אם נוח לך ואמרת שזה קצת מציק. שזה לא נותן לך להתרכז בשום דבר אחר ושהמחשבה שלך עכשיו נתונה למה שתקוע לך בתחת.

לא אמרתי לך שהחלק השני של הפלאג נמצא אצלי ביד. פשוט הפעלתי אותו על עוצמה נמוכה יחסית.

פתאום קפצת.

דפקת לי מבט. 

כל כך צחקתי.

אני מבינה שזה ממש מציק לך. 

לא יכולת להוציא מילה מפיך.

שתקת במבוכה, העלתי מעט את הקצב כדי לראות אותך מזיע.

אחרי מספר רגעים ארוכים כיביתי אותו. 

אתה נשמת.

הזמנתי מהמלצרית טוסט מפונק עם ספרייט ושאלתי מה תרצה להזמין, כשהתחלת להזמין הפעלתי את השלט.

המלצרית הייתה בטוחה שאתה מפגר, כל כך התקשית להוציא את המילים מהפה וככל שהשתהית הקצב עלה.

שאלתי אותך, מאמי מה קרה, הכל בסדר? אמרת שאתה רעב תזמין תזמין..

בסוף בקושי רב הזמנת ״אותו דבר כמוה״..

משהלכה המלצרית הפסקתי את העינוג האנאלי שלך.. שוב נשמת.

דיברנו אכלנו שתינו.. לאו דווקא בסדר הזה. 

אחרי שעה בערך סימנת למלצרית בידך ״חשבון״.. כעסתי מאד, מה פתאום את משתמש בסימנים בינלאומיים. ביאסת אותי רציתי שוב להתעלל בך כשתבקש ממנה חשבון והיא תחשוב שאתה מפגר.

 

התקפלנו, הגענו לחניון עלינו לקומה השניה, החניון ריק, הגענו אל הרכב.. תוריד מכנסיים ותחתונים, תעמוד על הברכיים עם רגליים מפוסקות!

לא אמרת מילה עשית זאת בדממה מוחלטת.

בעטתי לך בביצים מספר פעמים ובבעיטה האחרונה הפעלתי את הפלאג על עוצמה מירבית! 

כאב חזק תקף אותך יחד עם עונג מטורף. 

ביקשת רשות לגמור וסירבתי לך..

תגמור בבית כמו כלב ותשלח לי תמונות שאתה אוכל את הזרע שלך. 

 

הגענו הביתה ירדתי מהרכב. ליווית אותי לדלת והעזת להגיד לי שאני רעה כלבבך..

 

לרגע שכחת את מקומך 

 

ואני לא שכחתי אף לא לרגע אחד שהמילה האחרונה היא שלי.. זאת אומרת האצבע על השלט.. זאת אומרת הפלאג שבתחת שלך!

מקווה שסבלת מאד בכל צעד במצעד הבושה מדלת הבית שלי לרכב שלך.. בוא נגיד שהיבבות שלך שיעשעו כמה וכמה עוברי אורח. 

 

 

 

הסמור הערמומי​(נשלט) - נשמע סטפר כיף
לפני 6 שנים
פסיכולו - זה מדהים, גם איך שאת כותבת ומתארת וגם הסיפור עצמו.
אני כמובן מדמיין אותו כשאני ממלא את התפקיד ורואה ושומע אותך
לפני 6 שנים
DUDI25 - ואוווווווו פשוט ואוווווווו
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י