הרעש שבראש שלי..

כמו חיית פרא נהמת כשהשוט פגש בעורך, ידייך קשורות ורגלייך מפוסקות ואינך יכולה לעשות כלום..

כלבה קטנה.. את נוטפת מיצים, מגורה ומחושמלת.

החדר האפלולי תרם רבות לאווירה המחשמלת, נורת המלח הסגולה האירה במעט את החדר שהיה נראה כמו מערה, כך שראיתי את עינייך הכחולות משתוקקות למגע.

ליטפתי את פטמותייך, ליקקתי אותן.. לשתי את שדייך כשאני יושבת עליך מגירה מיצים משל עצמי..

לקחתי אטבי כביסה ישנים מעט שאיבדו מכוחם והידקתי לפטמותייך שהזדקרו באופן מיידי, מסביב לאטב הכביסה ליפפתי חוט שיהדק במעט את האטב ויקבע אותו.. 

השתוללת במיטה נהמתתתתת מכאב התחרפנת.. גנחת! היית שלי..

ליטפתי בעדינות את שדייך כך שאני מזיזה את האטבים מפעם לפעם ובכל תזוזה השתוללת יותר.. כאב לך.

גנחת והשתוללת הכל היה מותר..

עיטרתי את שדייך הגדולים והיפים במחטי נוצות, עיגול ועוד עיגול.. דקירה ועוד דקירה, ואת כולך מרוכזת בעונג הכאב מביטה לתוך עיניי רוצה לשתות אותי ״אני שלך״ אמרת כשישרת לתוך עיני.

חייכתי חיוך גדול, מסופקת קמעה.. 

הייתי צריכה לחוש את חום גופך על גופי, להרגיש את לשונך מתפתלת בתוכי. מיקמתי עצמי מעל פיך והנמכתי עצמי כדי שלשונך תפגוש ברטיבותי.

בחריצות נפלאה ליקקת אותי ולא שינה לך שפשוט ישבתי עליך, נהנית מכל כובד המשקל והתאוות אינסוף לקחת כל מה שיכלת. הזזתי את האגן שלי על פנייך בקצב מטורף כ״כ נהניתי מהלשון שלך.. גמרתי. גנחתי.. הייתי בהתכווצויות עונג משכרות חושים.. 

הוצאתי מפטמתך אטב אחד וגילגלתי בין אצבעותיי את הפטמה הכאובה.. שוב נהמת..

והפעם תלשתי ממך את האטב השני רציתי שתצעקי.. בכית.

דמעות שחורות ליטפו לחייך.

טפטפתי על הבטן התחתונה שלך שעווה חמה, שוב זזת בחוסר נוחות ומשנמאסו עלי תזוזותייך קשרתי את רגלייך למוט פיסקתי אותו והנפתי את רגלייך למעלה. אמרתי לך את שלי. פעורה פסוקה נוטפת.. הדגדגן הוורוד שלך נפוח שפתייך רטובות ומוכנות להכל. טפטפתי בקצב מהיר את השעווה על דגדגנך ושמתי לך מהר את הנר בפה שתאחזי אותו ודחפתי את אצבעותיי לתוכך.. אל תפילי את הנר ציוויתי ועבדתי מהר, לא הנחתי לך. ביד אחת אחזתי במוט שפיסק אותך בשניה דחפתי את עצמי לתוכך מזיינת אותך באצבעותיי.

התפוצצת התכווצת רועדת בכל גופך נשימותייך מהירות ושטחיות, זיעה עוטפת את גופך ואת כאובה אך מסופקת..

לקחתי את הספנקר וליטפתי איתו את פנים ירכייך. הבנת שבכדי להנות את צריכה להתענות.. 

עשר דקות שלמות לא פצית פה, לא זזת לא התנועעת, לא התנגדת.. קיבלת באהבה כל ספנק שהאדים מטפיחה לטפיחה עד שקיבל צבע סגול יפה עם שטפי דם נאים..

התרתי אותך.. ולא מכבלים.

הזניתי אותך לגבר.. הוא בעל אותך בכל חור אפשרי וכשהגיע לפורקן ניקית אותו כיאה לשפחה, ליקקת אותו עד תום לא השארת ולו טיפת נוזל ממנו.. 

הסתכלת עלי עדיין רעבה, זונה קטנה שלי שאינה יודעת שובע.. 

שחררתי אותך מכל מה שרק היה אפשר, מהמחטים, מאזיקי הידיים ממוט הרגליים.. ואת קפואה באותה תנוחה, כאילו מבקשת עוד. 

עצמת עיניים - ילדה יפה שאת.. עיניים כחולות גדולות, שיער לא מובן.. פנים מחייכות ורעבות תמיד.. מוכנה לספק את כולם.

ליטפתי ראשך באהבה גדולה, הנחתי אותך על חזי כולך שפוכה בהיי מטורף, מחייכת ממלמלמת ולא ממש רוצה לעצור. 

ואני תוהה לעצמי.. 

מי את שהפכת את ליבי הקר לגוש חם ופועם? מי את?

ואיך זה שכיבית לי את הלב אחרי שעזבת אותי ואת עולם החיים.

געגועי לך זונה קטנה שלי, עם עיניים כחולות וחיוך ניצחי. 

12 שנים..