הרעש שבראש שלי..

אתה בכלל לא מישהו שהייתי מסתכלת עליו במבט ראשון או שני, מוזנח מעט, תמיד מלוכלך בצבע מהעבודה ונראה נוטף זיעה ובכל זאת משהו שם מגרה אותי.. בגבריות המתפרצת הזו שלא תואמת שום דבר ממה שאני אוהבת.

כל בוקר אנחנו מחליפים מבט, מחייכים אומרים בוקר טוב וממשיכים לדרכנו – וכאילו זה נראה כטקס קבוע ששנינו מחכים לו..

ובכל פעם שאני מביטה בך רמת היצרים שלי עולה ועולה והמוח הקדחתני שלי מייצר לי פעילות יתר בגללך..

אילו רק היית יודע מה בא לי עשות בך..

אילו רק היית יודע כמה תשוקה של כאב ועונג יש בי 

ואתה בכלל זר

איך זה שנכנסת למקום הזה שם בראש החולה שלי?

אתה בכלל יודע כמה זה יכול לכאוב לך?

אתה נורמלי? תסתובב לך ולך מפה קישטה שווו, מהר לך...

היצרים עולים בי – זה יכאב.

אני רוצה לשרוט אותך להצליף בך, לסובב אותך ולהאדים את התחת השמן שלך.

לשבת על הבטן הגדולה שלך ולשחק זוג או פרד עם השערות שיש לך על בית החזה לתלוש אותן בזוגות כדי שיהיה לך הרבה חובות.. לטפטף עליך שעווה חמה שתנוע מצד לצד בחוסר נוחות אבל בעיקר רוצה לראות את הכניעה שלך.

אני רוצה להסתכל בעיניים הירוקות שלך כשהן רושפות אש, מהחום ששורר בחוץ ומהחום שמתגבש בגלל שנינו..

הרגת אותי הבוקר עם החיוך השרמנטי שלך, הסתובבת חצי סיבוב כשחלפתי על פניך והשמלה שלי התנופפה לה ברוח – ראיתי את החיוך השמח הזה..

אני אומרת לך זה יכאב לך..

אז אתה בא?