הרעש שבראש שלי..

בבוקר שמתי את הילד בגן, הכל עבר חלק והילד שיחרר מהר, ואני פתאום הרגשתי מחנק והתחושה הייתה שלא בא לי ללכת לעבודה - רציתי חופש.

הבוסית אישרה בספונטני. (זה בטח יעלה לי מתישהו)

ואז זה הבזיק לי וצלצלתי אליו.. אני רוצה לבוא - חצי שאלה חצי אמירה.

בואי - ואני שומעת את החיוך מבעד לטלפון 

אז באתי.

הורדתי את הבגדים שלי ונשארתי רק עם התחתון נשכבתי על מיטת הטיפולים ונתתי לו לעשות את מה שהוא הכי טוב בו..

לעסות אותי - במשך שעתיים רק פינוק לי לי לי ולעצמי.

היום חופש הספונטני הזה פשוט מדוייק.

הגוף שלי אומר לו תודה..

זה פשוט מווושששלללםםםם..