הכאב צרב את העור שלו, הוא הרכין ראש מתחת לזרם המים החמים ונתן לכאב להשטף ממנו.
השקט שהיה בו היה כל כך רועש, תומר היה נסער. בפחות מיממה עבר מספר חוויות שבדרך כלל היה מעביר את הנשלטות שלו כל זאת מבלי ניסיון וידע על איך זה באמת מרגיש מהצד השני.
מוריאל הדהדה בו והוא חכך בדעתו כשניסה להבין היכן הסתתרו העוצמות האלו שגילתה כלפיו. היכן הסתתרה השולטת הקשוחה ומאיפה צצה האמא שבה?
שאלות שאלות שאלות. תומר התעייף, הוא לא היה מודע לזמנים שעברו או שלא עברו בכלל והוא לא ידע אם יום או לילה בחוץ, הוא נרדם ושקע ובשינה ארוכה.
"תתעורר" תומר שמע את הקול המפחיד של הד"ר, הוא נדרך כאשר נזכר איך בזמן כל כך קצר למד לשנוא אותו.
הוא פתח את עיניו הביט בו בשקט ולא הוציא מילה. הוא פחד להתיישב, הוא פחד לעשות תנועה כלשהיא שיכלה לעלות לו בהרבה דברים כואבים אז הוא נשאר שכוב במיטתו.
"אתה עמדת במספר ניסיונות שלא היו מביישים שום נשלט ותיק, החלטנו להאריך לך כאן את השהות בעוד 3 ימים.
לפני שתתרעם הנה החוזה שחתמת עליו פרק הארכה סעיף 16 תת סעיף 16.2 אומר שאנו רשאים להאריך את משך העסקה אם אנו מוצאים לנכון שיש שיעורים שאתה צריך להמשיך וללמוד.
מכיוון שעשית הכל על הצד הטוב ביותר אנו רואים בכך הכרח והעיסקה תתארך בעוד 3 ימים"
הד"ר הביט בעיניו של תומר ברכות אבהית, הוא ידע שבישר לו בשורה קשה מאד ברגעים אלו אך גם ידע כי הכל לטובתו.
תומר התיישב, גופו שידר יאוש עיניו אמרו בלבול מוחו כעס.
איך לא קראתי על מה אני חותם כעס על עצמו ומיהר לבדוק את החוזה, זו אכן חתימתו ואכן הסעיף הזה מופיע שם.
תומר הוא עורך דין, הוא נחשב לעילוי בתחומו וחוזים הם מילים מרובות שהוא יודע לכתוב ולנסח, אז איך זה שהוא פיספס סעיף כל כך חשוב.
"כמה ימים עברו?" שאל את הד"ר זה השיב לו שעברו כמעט יומיים, תומר הרגיש כאילו זו הייתה שנה.
עוד 4 ימים דיקלם לעצמו בלב, אני אהיה חרא, לא אציית אעשה מה שבא לי ואז אולי תיגמר העיסקה הזו.
"אל תחשוב על זה, זה מילכוד אם תהיה חרא או אם תהיה טוב כך או כך יאריכו לך - תעשה מה שאתה יכול".
"אתה בטוח שלא אתה הוא זה שמנהל כאן את כל העסקה?" שאל תומר בתדהמה.
הד"ר השיב "היא רוצה להישאר מאחור ואני הפנים שלה אבל אני בדיוק כמוך רק עם כמה סמכויות נוספות - הוותק עושה את שלו".
הוא קם מהכיסא טפח לו על הכתף במין אבהיות מזדהה שכזו ויצא את החדר.
ואדים נכנס במקום הד"ר לחדר והם החליפו קידה ביניהם.
"קום תתקלח, תאכל", הצביע בידו על קערת אוכל מלאה בכל טוב שהייתה על השולחן "בעוד 4 שעות בדיוק תיפתח הדלת, אתה תצא עירום"
הסתובב והלך.
תומר שטף פניו והתיישב לאכול, מרוב שהיה רעב גופו החל לרעוד. משסיים לאכול נשכב על המיטה במין לאות שכזו, והחל משחזר את הדרך שהובילה אותו לעסקה הזו.
★★★★★★★★★★★★
הם ישבו על הבר הוא והחבר הכי טוב שלו, שתו את עצמם לדעת, כשהיו כל כך שיכורים שאלה אותם המלצרית מי לוקח אותם הביתה?
בני ענה לה "את", אחרי מספר דקות הוא התחיל איתה בצורה קצת יותר בוטה.
תומר שהיה שיכור עדיין התנהג כג׳נטלמן ואמר לבני "תפסיק להיות אידיוט, היום זה מסוכן. אם היא לא נשלטת שנותנת את הסכמתה אני לא נוגע בה"
בני צחק עליו "כל הנשים זונות אני לא רוצה נשלטת אני רוצה אותה".
לשולחן שלהם הצטרף בעל הבר, בחור חביב חייכן אחד כזה משוגע שאוהב לטרוף את החיים. "אם אתה בונה עליה תדע שהיא מלכת הקרח" אמר קובי בעל הבר לבני, אני מוכן להתערב איתך על מה שתרצה - לא תצליח להכניס אותה למיטה ואם תצליח תקבל ממני את המפתחות לעסק שלי"
תומר שאהב אלכוהול כמעט כמו שאהב את הנשלטות שלו חידד את אוזניו ושאל "אבל מה יוצא לך מזה?"
"כלום, רק שמישהו כבר יזיין אותה"..
"איפה הקטצ׳?"
"המממ.. מי שמפסיד ולא מצליח לזיין אותה מאבד את החופש ל-3 ימים חותם על עסקה שבה הוא מוותר על זכויותיו החלטותיו ורצונותיו"
"חחחחחחחח" צחק תומר "אני לא עד כדי כך אידיוט לאבד את החופש שלי בשביל זיון" הוא הביט בה כשאמר את המשפט הזה ופשוט נשאב לתוך ההתערבות, במבט ראשוני נראתה לחלוטין כסתם עוד בחורה, במבט בוחן ועמוק יותר הוא גילה שיש לה ג׳ינג׳ים חמודים על הפנים וגומת חן בודדת שנתגלתה כשהיא מחייכת, היא יפה אמיתית ואצילית, תומר בחן את תנועותיה כזאב המחפש תרנגולת שמנה בלול תרנגולות.
"איך קוראים לך?" "זוהר" השיבה לו בחיוך קטן והמשיכה בעיסוקיה.
תומר שאל את קובי האם יש הגבלת זמן בביצוע העסקה הזו?
"יש לך שבוע, הצלחת אתה מקבל את המפתחות של העסק, נכשלת אתה חותם על החוזה".
הוא הושיט יד אל קובי ואמר לו אני הולך על זה, בני שהיה שיכור יותר ממנו הביט בו ואמר "בואנה אחי אתה דפוק, זה מכור הם סגרו ביניהם שהיא לא תתן לך. אני מתפלא עליך אידיוט אתה לא. מה קרה פה עכשיו?".
תומר אחז בידו של קובי ואמר לו בפשטות הגדולה ביותר "אם סידרת אותי אני אזיין אותך!"
תומר פנה לזוהר וביקש ממנה את מספר הטלפון שלה, הוא אמר לה שאם לא היה שיכור מידי עכשיו הוא היה לוקח אותה למקום קסום אבל הוא מעדיף לנוח ולפגוש אותה לכשיהיה פיכח"
זוהר חייכה אליו לקחה את ידו הפשילה את שרוולו והחלה רושמת עליו "כשתהיה פיכח, אני כאן".
למחרת תומר התייצב כשהוא פיכח וצלול בדעתו.
"היי" חייך לה וחיכה לתגובה.
היא התעלמה ממנו והוא חיכה בסבלנות עד תום המשמרת שלה, כשפשטה את הסינר הלבן ולקחה את התיק הקטן שלה ניגש אליה ואמר, "אני מחכה לך, אם לא היום אז מחר אבל אני אמשיך לחכות לך"
היא אפילו לא נתנה בו מבט ויצאה החוצה, בחוץ מהרה לתפוס מונית והתחמקה מתומר.
ככה במשך יומיים זוהר התחמקה מתומר, לא הגיבה לו והתעלמה ממנו כאילו הוא אוויר.
ביום השלישי, תומר עבר לטקטיקה שהרגיזה הרבה נשים, הוא בא עם אחת הנשלטות שלו לבר ודאג להתיישב באחד מהשולחנות שזוהר שירתה. הוא תיזז אותה והתנהג בצורה כזו שנתן יחס אוהב ומפנק לנשלטת שאיתו.
כשהזמינו חשבון ורצו ללכת זוהר מצאה תירוץ איך להשאיר אותו עוד קצת בטענה שהכרטיס אשראי שלו לא עובד ושהוא יצטרך לשטוף כלים. תומר ביקש מהנשלטת שלו לעשות כלים כדי שיוכלו ללכת הביתה. היא קמה בחוסר רצון מובהק ופנתה אל המטבח. "תעשי את זה מהר" נבח עליה.
בזמן שהתעסקה בכלים תומר המשיך בהתעלמות שלו מזוהר כשזו ניסתה לעניין אותו.
אחרי 40 דקות של המתנה היא סיימה לשטוף כלים ותומר משך אותה החוצה "עלובה וטיפשה כמה זמן לוקח לך לשטוף כלים". את המשך הערב הוא בילה לבד לא היה לו חשק לסתומה התורנית.
למחרת חזר שוב אל הבר הפעם לבד.
זוהר כבר ציפתה לו "אני מבינה שאתמול נהנית" אמרה במין שאלה חוקרת עם ציפייה לתשובה כנה..
"לא, דווקא לא נהניתי, הייתי מעדיף להיות איתך אבל את מסננת אותי, לא מעוניינת בי, מה עשיתי לא בסדר?"
"התערבת עלי, אני לא טיפשה.
קובי מנסה למכור אותי בכל דרך - אני לא זונה. אני אישה. סירבתי לו ומאז חיי הפכו להתערבות"
"אתה מבין?"
תומר מיד קם ואמר לזוהר - "כמה דקות ואני חוזר"
הלך לקובי ואמר לו שהפסיד - הוא לא יזיין אותה. וקובי מהר להחתים אותו על החוזה.
"במהלך ה-24 שעות הקרובות אתה תצא למסע שלא תשכח לעולם".
סימן לברמן להוריד לו 2 צ׳ייסרים של אלכוהול שקר כלשהו בשביל שיחתמו שיחתמו את העסקה.
★★★★★★★★★★★★
המשך יבוא
