הרעש שבראש שלי..

פגשתי אותו הוא יצא לקראתי לאסוף אותי מהרכב שחניתי ברחוב.

החיוך שלו האיר את כל הרחוב..

והיה קר.. זאת אומרת היה קפוא - ירושלים מקפיאה את הדם.

וישבנו אצלו ושוחחנו וצחקנו, ואז שאלתי אותו אם היא הכינה משהו ללבוש?

ואיך בכלל מתחיל סדר האירגון שלה? אז שמנו לכמה דקות את הפאה, וכבר התחלתי לקבל כיוון.. 

התחלתי לרצות לשחק.

אבל הבטחתי - היום רק נפגשים רק מדברים לא עושים כלום.. שום דבר מחייב - הכרות.

ביקשתי ממנו לתכנן את מה שהיא תלבש ואת האיפור הוא כבר שלף החוצה, ראיתי את ההתגרות שלו.. זה התחיל לצוף..

במשך שעה וקצת הפכתי אותו מהוא להיא, זה היה מקסיםםםם זה היה מדליק..

ואז שוחחנו אני והיא - היא מקסימה אמיתית.

ראיתי בעיניים שלה את הספייס שלה את ההפיכה בין 2 העולמות וידעתי שהיא זקוקה ליותר, לכבילה לריתוק אבל לפעמים גם להבין שזה עוד לא הזמן זה חלק מהתהליך.. והתאפקתי בחיי שהתאפקתי..

היא שתתה קצת ועישנה זה היה יפה..

אני פשוט אהבתי..