רסיסי שליטה

עבור העולם הן פריט לבוש. לעיתים הן גם פריט אופנה.

מה יש בהן שמערער אותי ככה. נעליים של אשה. מונחות בפינת החדר, ימין לצד שמאל. 

כמו כס מלכות המסמן ממרומי הרצפה כמה אני נמוך. מהי התקרה שלי ולאן אני שואף. 

מה במראה הזה של זוג מנעלים מטלטל ככה?

אולי זו הבסיסיות.

לפני כל קול סמכותי. טרם אכוף לכרוע לכף רגלה. וקודם שתפקוד פקודתך את תודעתי - הן היו שם. דוממות, נושאות את זכרון

יומך וזיעתך. גבוהות ממני כל כך עד שכמעט ואיני מסוגל לראות את סוליותיהן על אף שבעולם המדומיין (זה שרואים בעיניים) אני גבוה ממך לפחות בראש.

דוממות. גבוהות. נושאות את האלילה שתפסע בהן. גורסות את האדמה תחתיהן לאפר ועפר. עפר.

כי מעפר באתי ולעפר רגלייך אשוב