לפני שנתיים. 7 בספטמבר 2021 בשעה 17:09
ולפעמים ישנן עונות.
את מכניסה את הקוצים, נחה על כתף.
מקיף אותך בשתי זרועות.
ראשך הניחי ותני, לשיערך שיתלטף.
ובתוכי הפחד המתוק אל מול דמותך.
מתכרבל בהנאה כי במהרה -
תקומי ותשובי אל ביתך.
אל כוחך אל עוצמתך. ואל השוט והשררה.