טוב זה הולך להיות פוסט מטומטם במיוחד.
לנסות לדרג חושים זה דבילי. אבל יום חמישי היום, אז מה אכפת לי.. (גם זה נימוק לא ברור. ביום חמישי זה לגיטימי להיות אידיוט? מה זה בכלל קשור? האם זה הגיוני שכבר באמצע פיסקת הפתיחה השתמשתי בשלוש מילים שונות לתיאור של חוסר היגיון?)
אז מהו החוש שיכול הכי מהר והכי חזק למוטט אותי? להפוך את המוח לשלולית היולית של יצרים חייתיים, זה שבלי שאוכל להתנגד מכופף אותי על ארבע ומסמא אותי מלראות ולרצות שום דבר מלבד לשרת את הנמצאת מולי?
6. טעם. יש שיגידו שחסרות לי ההתנסויות הנכונות. זה משפט שתמיד נכון. לחלקים שונים בגוף יש טעמים שונים. חלקם מושכים במיוחד. אם כי לרוב הם יגיעו במצב שבו המתגים במוח כבר דלוקים. ובכלל, טעם מתקשר לי יותר עם נתח אנטריקוט טוב או צלעות מעושנות. פחות עם שליטה.
5. שמיעה.
יש המון טריגרים שנדלקים בשמיעה. קול סקסי, קול מתגרה, טון מצווה, טיפוף עקבים, נקישות וקולות עדינים עם הלשון (בלתי נסבל אצל כל העולם. מחרמן ומדליק אצל דומיות)
ובכל זאת. שמיעה לבד, במנותק מדברים אחרים לפעמים קצת חסרה את העוצמה שיכולה לגרום להתפרקות קולוסאלית של הנפש. אבל בהחלט הכוח שלה עצום
4. ראייה.
החוש שעובד הכי קשה בשלב הראשוני של כל העניינים שעל סקאלת היכרות- זוגיות- מיניות- סקס- בדסמ.
אנחנו מסתכלים בעיניים. על הפרצוף. על הגוף. על צורת כף הרגל. על הלבוש. גם אם נספר לעצמנו מאה פעם שאנחנו קצת יותר עמוקים מזה, אנחנו תמיד נסתכל וננסה לפרש.
העניין הוא שזה חוש שעדיין עובד ברובד מאד שטחי. יש אינסוף מראות ומחוות ויזואליות שאשה יכולה לעשות אילו המוח שלי היה חשוף בפניה כדי לגרום לי לקרוס על הרצפה לרגליה. השאלה כמה זמן הייתי נשאר שם. זה שער קשוח הראייה. אבל הוא עדיין שער לטרקלין. לא לחדרים הפנימיים.
3. החוש השישי. זמן להתחכם. אפשר לקרוא לזה פשוט מוח או לב או אינטלגנציה. הוא פשוט לא נכנס באף אחד אחר מן החושים (נו אז זה לא חוש!!! נכון. פוסט דבילי)
התחושה הזו שהיא קוראת אותך. שהיא נותנת לך ספייס כשצריך ולוחצת כשצריך. רומסת לך את האגו כשמתחשק לה ומלטפת לך אותו מדי פעם. היכולת להבין מי אתה לאט ובעדינות ולאט לאט לטוות סביבך את הקורים כך שכשתבין מה קרה פה כבר תהיה לכוד בזרועותיה. קרה לי פעם אחת בחיים ולזמן קצר. נדיר. צריך לקבל מקום ראשון כשאני חושב על זה. אבל אני כותב בעייפות ובלי עריכה הפעם אז יאללה נשאיר שלישי
2. מישוש
יש מה להסביר? מגע שעובד טוב בשבילך, ובעיקר, לדעת שהוא עובד טוב בשבילה ואתה מצליח, פיזית, להיות כלי שרת שעושה לה טוב.
מקפיץ הכל. מדליק הכל. כמו אש על ערימת קוצים.
1. ריח
אחרי כל המלל והאגו והבלוגים והבגדים שאנחנו קונים והרכבים שאנחנו נוסעים בהם ושוטפים אותם כי רכב מצוחצח גורם לך להרגיש קצת יותר טוב בדרכו הריקנית, אחרי המוזיקה שלנו והאופי המתוחכם שפיתחנו ושאנחנו בטוחים שאם רק כל העולם היה נחשף אליו לעומק הוא היה נדהם ומשתאה (בטח..) אחרי כל החברים והבירות בחמישי והתלוש בעשירי. אחרי כל זה, אנחנו חיות.
חיות שנולדו בדם לכלוך ובכי ועוד כמה שנים יבלו בעפר ויהפכו לפחות מצל או לתמונה דוהה על מזנון מעץ.
וכשחיה מריחה את הריח הנכון החושים שלה נדרכים בעשירית שניה. הקישור למוח קורה בזרם חשמלי ישיר. והכל נדלק, הכל. ואין לאן לברוח.
