ברגע של אי שפיות זמנית

״רק רציתי לוודא שאת בסדר בימים אלה״.

לוקח לי כמה שניות להבין מי זה (תמיד מוחקת את המספרים שאין טעם לשמור). מזל שיש תמונה בווטסאפ - איך לא, עדכנית, על מדים עם נשק (זה ה-דבר כרגע, מזניק את האטרקטיביות אוטומטית). עונה ב-״שמור על עצמך״ יבש ולא אמין.

שיחה פתאומית בערב. מזל שיש טרוקולר וזכרון מעולה שישר מתאים תמונה לשם שזוהה. אפילו לא טורחת לענות. כי גם במקרה הזה, אין טעם.

ורק אתה לא יוצר קשר. מדמיינת איך אתה בא ומחבק אותי. ברקע של אזעקות, התרעות, חדשות, חרדות, מחשבות. פתאום אתה שואל: ״את שומעת?״. אני תוהה למה אתה מתכוון ועונה בפליאה: ״לא״. אתה אומר לי: ״בדיוק״. אני מחייכת ומחבקת אותך יותר חזק.