לפני 11 שנים. 19 בנובמבר 2013 בשעה 18:27
כשנפרדנו צרחתי את שמו בכיכרות העיר
עד שגרוני כבר לא נתן לי ללחוש,
בזמן שהם תהו ״מי זאת המשוגעת הזאת שצורחת לעולם״?
מילמלתי ״עוד אחת שהאמינה יותר מדי״..
וכעת, מה שבא לי לצרוח זה שיזכור שיש מישהי
שכל יום רומסת את עצמה קצת יותר כדי שלו לא תישאר עבודה.